שלום ילדים הסתיו הגיע באופן רשמי
דברים מהלב: שלום ילדים הסתיו הגיע באופן רשמי, וגם היורה הגשמים הראשונים כבר ירדו, שעון החורף התחיל השבוע , החושך מתחיל מוקדם בערב, הרוחות נושבות וגם יש עננים בשמיים, פרח החצב אשר מבשר את בואו של הסתיו כבר פורח, וניתן לראות אותו ארוך ולבן ברחבי הארץ בצידי הדרכים
דברים מהלב: שלום ילדים הסתיו הגיע באופן רשמי, וגם היורה הגשמים הראשונים כבר ירדו, שעון החורף התחיל השבוע , החושך מתחיל מוקדם בערב, הרוחות נושבות וגם יש עננים בשמיים, פרח החצב אשר מבשר את בואו של הסתיו כבר פורח, וניתן לראות אותו ארוך ולבן ברחבי הארץ בצידי הדרכים, אך אני מזכיר לכם שמותר לראות אך אסור לקטוף, מקומו של החצב הוא בטבע, ולא באגרטל שבבית. הסתיו הוא אחד מארבעת עונות השנה שמציין את המעבר מקיץ לחורף. הסתיו היא עונה שבא את רוב הגידולים החקלאים אוספים, יש שלכת במהלכה העצים משירים את עליהם, מזג האוויר גם קריר ושומעים המון התעטשויות אז צריכים לשמור על עצמנו, ולא להיות גיבורים. צריך להתלבש בהתאם ולא להתבייש ללבוש ארוך וגם סווצ’ר.
אם צריך את הסנדלים, נחליף לנעלים וגרביים מחממות ,כי צריך לשמור על חום הגוף, שלנו במיוחד ביציאה ממקום חם למקום קריר יותר. בקיצור מזג האוויר מאוד מטעה בתקופה הזאת יש ימים חמים עם שמש חמה מאוד, ויש ימים מאוד קרים למרות השמש וזה קורה בעיקר בגלל זרמי האוויר המגיעים אלינו ממזרח, או מערב או צפון, או מדרום וזה כמובן משפיע על הים, ומזיז אותו בהתאם. בשבת האחרונה אחרי תוכנית הרדיו שלי נסעתי לים והוא היה גבוהה ודגל אדום שהונף על תחנות ההצלה ומצילים שמזהירים לא להיכנס לים כי הוא מסוכן ,יש בו זרמים חזקים וגלים גבוהים וחזקים. הים בתקופה הזאת מאוד מסוכן לרחצה למרות שבחופי תל אביב יש 5 תחנות הצלה שפועלות במהלך כל השנה ובתקופה הזאת כל יום בין השעות 7.00-14.00 וזה באהבה לכל אוהבי הים כמוני. סתיו נעים וחמים לכולנו שלכם איציק הליצן.
פינת המעשה הטוב :
השבוע אספר לכם על חמש חברות תלמידות כחתה ו’ מפתח תקווה: אביב, נופר, סיוון , טליה, ואסנת. שפגשתי השבוע בבית חולים שניידר . כשהם הכינו עבודות יצירה, במהלך חג הסוכות ,ובאו לחלק אותם לילדים מאושפזים בבית החולים. וגם הרבה חטיפים ועוגות שכיבדו את ההורים. זה מחמם את הלב כל פעם מחדש לראות את הילדים הנפלאים שיש לנו במדינה .. כל הכבוד להם..
פינת המכתבים :
שאלה: לאיציק הליצן שלום קוראים לי נטע ואני לומדת בכיתה ד יש לי שיער ארוך ולפני שבוע הלכתי לבקר חברה בבית וכל הלילה לא ישנתי כי הראש גירד לי כל הזמן כשאימא שלי בדקה את הראש שלי היא מצאה המון כינים בשיער שלי אני מאוד כועסת על החברה שלי ואני לא רוצה לבקר אצלה יותר בבית אמא שלי אומרת שזה לא יפה כי יכול להיות שאני נדבקתי במקום אחר אני בטוחה שזה מאחותה ששיחקה איתנו ואני לא יודעת מה לעשות אם לספר לה או לא מה אתה חושב אותי זה מאוד מרגיז תענה לי דחוף נטע.
תשובה: לנטע החמודה לי אין את הבעיה הזאת כי לי יש קרחת על הראש ....אבל לגביי השאלה שלך אני חושב שלמי שיש שיער ארוך צריך לקחת בחשבון הידבקות בכינים וכינים יכולים להגיע בכל מקום ואולי נדבקת בבית הספר או בקניון או אפילו במעלית בכל מקרה אני מציעה לך לספר לחברה שלך שנדבקת בכינים וכדאי שהיא ואחותה יעשו גם בדיקה וכך תצאי מהעניין יפה .להידבק בכינים זה לא נעים אבל כיום יש המון תכשירים לטיפול בבעיה וגם במניעה נגד תמיד היו כינים ואני מאמין שיהיו עוד הרבה שנים אבל צריך להישמר ולהיזהר אם משהו מציק צריך לדבר עליו ולכם אני מציע לך לדבר עם החברה שלך ולהמשיך הלאה שלך איציק הליצן.
ההמלצה השבועית :
השבוע אמליץ לכם על הספר ’יומן המסעות של לורי’ – בשיוט אחר ארצות נעלמות שכתב יואב חייק , בהוצאת "עקד" זוכה פרס אקו"ם, מהווה כניסה לעולם ספרי המסע בו המציאות עולה על כל דמיון. מסעו של הילד לורי מתרחש במהלך כשבוע ימים כאשר בכל לילה מתרחשת הפלגה חדשה בחיפוש אחר ארצות נעלמות:" רק ירד החושך, וכבר הופיעה סבתא ננה בחדרו. ’לנסיעה שלנו הבאתי גם אטלס’ אמרה והצביעה על ספר גדול שהחזיקה בידה. ’בשביל מה אטלס?’ – שאל לורי. ’כדי להוכיח שבעולם קיימות עוד ארצות שאינן מופיעות באטלס – אמרה בחיוך – ושנינו נגלה אותן. כמו ציידים ותיקים נצוד אותן אחת אחת. ההפלגות הליליות מהוות יציאה מעולם הילדות אל עבר עולמות מוזרים השונים לחלוטין מהמוכר לנו, תוך שמירה על חוט מקשר אל ההוויה היומיומית הילדית דרך דמותה של סבתא ננה . דמותה מלווה את לורי ומהווה את אשת הקשר שלו – אל ידע חדש והבנות של מחשבות פילוסופיות המאתגרות אותנו בכל גיל. עולמנו שלנו על שלל חוקיו , הנלמדים על ידי ילדים בכל רחבי הגלובוס בתרבויות שונות , אינו דומה לעולמות החדשים בהם משייט לורי. הוא מקשיב ומרגיש, לומד תובנות רבות. חלקן ישמשו אותו ביומיום לאחר חזרתו כמו השיוט לעולם האמת וחלקן יוותרו במחשבתו כדלת יפיפייה בצבעיה אל האפשרויות להשתייך, לחיות, לאהוב.
הבדיחה השבועית:
הגיון של ילד בן 5
ילד: אני רוצה ללטף את הכלב הזה.
אמא: אני לא מרשה הוא יינשך אותך.
ילד: אבל אני רוצה רוצה רוצה רוצה או שאני אתחיל לבכות ולצרוח!!!!!!!!!!!!!
אמא: בסדר תיגש אליו אבל בזהירות!!
ילד: אבל הוא יינשך אותי.
