ילדודס / ”שמחה רבה שמחה רבה האביב פסח בא”

 

דברים מהלב:  שלום ילדים "שמחה רבה שמחה רבה  האביב פסח בא." האביב שאני כל כך אוהב. כבר כאן שבוע שעבר עברנו לשעון הקיץ והימים יותר ארוכים  מצד שני  הבן שלי אביב, שבוע הבא יחגוג יום הולדת

21, ותמיד מזכיר לי את האביב. הצבעוני והפורח. השבוע נסעתי להופעה בצפון הארץ ,ותמיד אני אוהב להגיע הרבה זמן לפני זמן המופע שלי. וכשנסעתי צפונה פתאום הבנתי מחדש כמה שהארץ שלנו יפה כי שמתי לב שהאביב הגיע והכל ירוק ופורח.

כשעצרתי את הרכב בצד הדרך מצאתי את עצמי בשדה של רקפות סגולות ועוד הרבה פרחי בר יפיפיים. סוף סוף עברנו חג פורים אביבי שהשמש החמה והנעימה עשתה טוב לכולנו. וזה הזמן לנצל את זה שיש עדיין שלג בחרמון ,והנהרות והנחלים בתקופה זו ,בשיא זרימתם, גם הדרום פורח ומלבלב אחרי הגשמים .ותבקשו מההורים שימצאו את הזמן לקחת אתכם לראות את כל היופי שיש בארץ שלנו ותזכרו דבר אחד – פרחי הבר, מקומם בטבע ולא באגרטל בבית. אם אתם נוסעים לטיול תשמרו על פרחי הבר ואל תקטפו אותם כדי, שאלה שיגיעו אחריכם, גם יוכלו ליהנות מהצבעים ,והיופי הפראי שיש בטבע. הפרחים משמשים גם כבית ומסתור לבעלי חיים רבים, ולכן נשמור על כל מה שיש לנו. ולמזכרת אפשר לצלם ולשמור את זה במחשב ולא על השולחן בסלון...

חג הפסח מתקרב ובעוד שבוע נשב בליל הסדר ,בינתיים בכל הבתים עסוקים בניקיונות וזה גורם להרבה ויכוחים בבית אני מציע לכם הילדים לחסוך את העצבים והוויכוחים המיותרים ופשוט לעשות סדר בדברים שלכם.  בעוד כמה ימים תצאו לחופשת הפסח. תנצלו את הימים עד החופש ללימודים, לחוגים, להכין שיעורים ולהתכונן למבחנים. מאוד חשוב להתרחק ממעשי אלימות שמתרחשים לצערי מידי יום בגני הילדים ובבתי הספר, בחוגים, בגינה ובמקומות נוספים. יש למגר את התופעה הרעה הזאת מאתנו. אלימות לא חייבת להיות פיזית גם אם מחרימים ילד כלשהו בכיתה, זה גם סוג של אלימות ולצערי אני שומע בתקופה האחרונה הרבה סיפורים על כך שמחרימים מכל מיני סיבות מטופשות ילדים כאלה ואחרים והתופעה הזו מרגיזה אותי מאוד. אתם בטח לא תרצו להיות במקומם אז אני משאיר לכם חומר למחשבה... שבוע טוב מאיציק הליצן.

 פינת המכתבים:

שאלה: לאיציק הליצן שלום, קוראים לי שרית ואני בת 12 ויש לי בעיה רצינית עם אמא שלי. בחג פורים צבעתי את השיער לאדום וכחול, והאמת שאני מאוד אוהבת איך שאני נראית, ולא רוצה לשנות את זה . בבית הספר עושים לי בעיות ואני לא מבינה מה הם רוצים מהחיים שלי. ההורים שלי דורשים ממני לצבוע את השיער מחדש לצבע הרגיל שלי. אני אוהבת את זה ומאמינה באמת שלי. מה לדעתך אני צריכה לעשות. אני בבעיה קשה תעזור לי בבקשה.. 

תשובה: לשרית החמודה קראתי את המכתב הארוך ששלחת לי, וכחבר אני רוצה לומר לך שאני חושב שאימא שלך כועסת ובצדק. וגם אני אם הייתי מנהל בית הספר שלך לא הייתי מסכים שתגיעי כך לבית הספר.  את התמונה ששלחת לי, אני לא אפרסם. כי אני לא חושב שילדה בגילך, צריכה להראות כך. את עדיין ילדה מתבגרת  ואת חייבת להתייעץ עם ההורים שלך על שינויים כאלה שאת עושה בגוף שלך .היום זה תספורת ומחר זה יכול להיות משהו יותר גרוע ואולי מסוכן לבריאותך. תשמעי בקול אימא ותתני לה נשיקה ותבקשי סליחה .ותתני לזמן לעשות את שלו. וכשתגדלי יותר תוכלי לעשות שנויים לפי רצונך. כרגע את עדיין חייבת להקשיב ולקבל את מה שההורים ובית הספר מבקשים ממך ולפעול על פי הנורמות המקובלות..

פינת המעשה הטוב:

השבוע אספר לכם על משפחת אהרוני מרמת גן שגם השנה כמו בכל שנה  תרמו משלוחי מנות לילדים המאושפזים בבית החולים שניידר בפתח תקוה. ששם אני משמש כליצן רפואי. הם העמיסו את האוטו שלי בכל טוב שגרם לילדים ולהורים ולצוות  להיות שמחים ומאושרים בחג הפורים. זה הזמן להודות לכל אותם גופים ואנשים פרטיים אשר הגיעו ותרמו ברוחב לב בבית החולים במהלך כל ימות החג. וגם בתקופה זו שאחרי פורים. וזה חימם את הלב לראות כמה אנשים רגישים ומוכנים לתת מעצמם למען הילדים החולים. השבוע הם קראו לי שוב והכינו כמה שקיות גדולות עם מתנות

לילדים המאושפזים.. כל הכבוד להם.

ההמלצה השבועית:  

השבוע אמליץ לכם על הספר "לאן עפים הסבאים?" מאת דניאלה כרמי, איורים: הילה חבקין, הוצאת הקיבוץ המאוחד. זהו ספר על מוות, אך בשונה מספרים אחרים - המוות מגיע רק בסוף הסיפור, ואפילו לא נמסר במלים, אלא נותר כאפשרות אשר מתממשת במידה רבה בכפולה האחרונה המאוירת ללא מלים. במשך שנה שלמה, במהלך חילופי העונות, הסב ונכדתו מנהלים דיאלוג יפהפה על חיים והשינויים שהם מביאים עמם, עד הסוף הבלתי נמנע. והנחמה שמוצגת במחזוריות החיים ובשפת הדיאלוג הייחודית בשיח הבין-דורי הזה, היא חזקה יותר מכל פתרון דידקטי שמציגים ספרים אשר עוסקים בנושא, אך למעשה לא העניקו ביטוי ממשי ללבה של הסיפור. הספר מאפיין מערכת יחסים בין סב לנכדתו ברגישות ועדינות מכמירי לב. הטקסט משכנע וסוחף מיד, כאשר איוריה של חבקין והעיצוב המוצלח של הספר, חוברים יחד לחוויה אסתטית ורגשית עזה. אני נפרדתי השנה משני ההורים שלי שנפטרו והשאלה איך לספר לנכדים ולנינים על המוות. בעזרת ספר הזה הילדים הבינו קצת יותר טוב את הנושא הקשה הזה. מומלץ בכל בית. בשל הרגישות ויופיו של הטקסט, "לאן עפים הסבאים?" הוא יצירה שאינה כבולה לסד הנושא - מוות - אלא היא בעלת נוכחות וממשות לגיטימית ועזה כסיפור מוצלח בפני עצמו.

הבדיחה השבועית:

מורה: "דני, מהו העץ שאתה הכי אוהב?"

דני: "אקליפטוס."

מורה: "יפה, ואיך כותבים אקליפטוס?"

דני: "בעצם אני הכי אוהב דקל..."