אולי מבחוץ את מתפקדת מצוין.
C-PTSD עשוי להופיע לאחר חשיפה לטראומה ממושכת או חוזרת, במיוחד כאשר היא מתרחשת בתוך קשרים או במצבים שמהם קשה להימלט.
את עובדת, מנהלת בית, דואגת לאחרים, מחייכת. אבל בפנים קשה לך לסמוך, לנוח, לוותר על שליטה או להרגיש בטוחה בקִרבה.
לפעמים את אפילו שואלת את עצמך: "למה אני מגיבה ככה?"
אצל חלק מהאנשים מדובר בפוסט-טראומה מורכבת, C-PTSD. חשוב לדייק: זו אינה פשוט "PTSD חמור יותר". ב-ICD-11 מדובר באבחנה הכוללת תסמיני PTSD לצד שלושה תחומים נוספים של קושי: ויסות רגשי, תפיסה שלילית ומתמשכת של העצמי, וקשיים במערכות יחסים.
C-PTSD עשוי להופיע לאחר חשיפה לטראומה ממושכת או חוזרת, במיוחד כאשר היא מתרחשת בתוך קשרים או במצבים שמהם קשה להימלט.
ילדה שגדלה בסביבה לא צפויה יכולה ללמוד להיות דרוכה. היא יכולה ללמוד להיות אחראית מדי, לא לסמוך, לא לבקש, לרצות אחרים או לשלוט במה שאפשר.
ומה שהיה פעם מנגנון הישרדות, עלול להמשיך לפעול גם כשהחיים כבר השתנו.
זה מה שהופך את הטראומה לעיתים ל"שקופה". לא תמיד יש זיכרון אחד שאפשר להצביע עליו. לפעמים יש בעיקר דפוסים.
העבודה הטיפולית יכולה לעזור להבין מאיפה התפתחו הדפוסים, לזהות מה עדיין מגן ומה כבר מגביל, ובהדרגה ליצור דרכים חדשות להיות בעולם ובקשרים.
לא נכון שכל אדם זקוק לאותו מסלול טיפולי, ולא נכון שכל אדם עם C-PTSD חייב לעבור שלב ארוך של "ייצוב" לפני עבודה ממוקדת טראומה. הבחירה צריכה להיות מותאמת לאדם.
והדבר החשוב ביותר: האדם גדול יותר מהאבחנה שלו.
מה שלמדת לעשות כדי לשרוד היה אולי נחוץ אז.
אבל כדאי לשאול: מה אני רוצה ללמוד עכשיו כדי לחיות?
מקורות:
WHO (2024), Clinical Descriptions and Diagnostic Requirements for ICD-11.
Brewin et al. (2017), Clinical Psychology Review.
Karatzias & Cloitre (2019), Journal of Traumatic Stress.
מחקרים עדכניים על טיפולים פסיכותרפיים ל-C-PTSD.
