סיפור לשבת :וארא” תשע”ז

נשאלתי לאחרונה למה התחלתי לספר סיפור לפרשה ולא לתת דרשה או פירוש כפי שעשיתי בעבר. תשובתי לשואלים: תורתנו ,תורת אמת. אין היא היסטוריה של העבר אלא במיוחד  מודל להתנהגות בהווה. ולכן הפירושים  נכתבו לנו כדי שנדע איך להתנהג בהתאם. והרי דוגמא:

 לפני יותר מארבעה עשורים נבחרו למשרת הרבנים הראשיים : הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף שניהם זיכרונם לברכה. היה זה בז’ מר-חשוון תשל"ג. הייתי אז אברך בכולל  באבן שמואל . מי שזוכר, סביב מינויים  היו בתקשורת המון  ידיעות על תככים  וכדומה . דבר שהסתבר כלא נכון.

לפני ואחרי הבחירה למשרה הרמה רבו העדכונים  והדיווח ברדיו על כל טקס ועל כל אירוע בו השתתפו. את הרב גורן זכיתי לפגוש קודם לכן בשירותי הצבאי ועל הרב עובדיה יוסף אז רק שמעתי מחברים . פרט קטן הפריע לי באותם ימים : בכל אזכור  של הרבנים הראשיים, תמיד  שמו של הרב גורן הקדים את שמו של הרב יוסף. ישבתי בקר אחד ולמדתי את פרשת  "וארא" בה מתארת התורה את שליחותם של משה ואהרון אחיו אל פרעה. וקראתי את הפסוק מהפרשה:"הוא אהרון ומשה אשר אמר להם השם הוציאו את בני ישראל.. הם המדברים אל פרעה.... הוא משה ואהרון"  . מיד הבחנתי  בשינוי סדר השמות בפסוק אחד. ולכן עיינתי ברש"י שפירש:" יש מקומות שמקדים אהרון למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרון לומר לך ששקולים כאחד"! הפירוש עורר אותי לפעולה.

לא התעצלתי ושלחתי מכתב (בעט ונייר עם בול ומעטפה) אל מחלקת החדשות בקול ישראל בירושלים. וגם ציטטתי את הפסוק ואת פירושו של רש"י. הבעתי את תמיהתי  מדוע בחדשות  תמיד מקדימים את הרב גורן  לרב עובדיה .והוספתי , שהרי לרב הספרדי   הראשי נוסף התואר "הראשון לציון" . האם אין מקום להזכירו לפעמים קודם?! האמת לא ציפיתי לתשובה מיידית,