סיפור לפרשה :”וישב”
היה זה מפגש לגמרי לא צפוי. יצאתי מהמעבורת שהביאה אותי לעיירה פיקטון שבאי הדרומי. והמתנתי לרכב שאמור לאסוף אותי .מולי נעמד איש מבוגר בחליפת ספארי כחולה . שיער שכוסה בכובע אופנתי על ראשו ושפם אפור.
היה זה מפגש לגמרי לא צפוי. יצאתי מהמעבורת שהביאה אותי לעיירה פיקטון שבאי הדרומי. והמתנתי לרכב שאמור לאסוף אותי .מולי נעמד איש מבוגר בחליפת ספארי כחולה . שיער שכוסה בכובע אופנתי על ראשו ושפם אפור.
"שלום עליכם" הביט בי האיש והושיט ידו. "שלום" עניתי בהיסוס ובמבט חוקר. My name is Josef. ואני גר פה מספר חודשים ואני מבין שאתה יהודי ,נכון?
עניתי בחיוב והתפלאתי על הפגישה הלא מתוכננת שהרי לפי מיטב ידיעתי לא היו יהודים בעיירה.. "לאן פניך מועדות?" התעניין בסקרנות של פנסיונר שכל זמנו בידו.
אני בדרכי למפעל הגבינות, עלי לשהות שם מספר שעות ולחזור בהפלגה לפנות ערב.
"אז אתה משגיח הכשרות?, שלחו אותי לאסוף אותך". הוא סיקרן אותי וחשבתי לתהות על קנקנו של האיש בעל הפנים המזרח תיכוניים ומבטא אנגלי שונה.
בנסיעה הלוך ושוב מיעט בדיבור ורק הדגיש שהוא יודע לקרא עברית וזכר בעל פה את קריאת שמע וגם מספר חגים בלוח השנה העברי.
לשאלותיי הרבות לדעת מהיכן הגיע ומה הרקע שלו השיב בלאקונית שזה סיפור ארוך.
נפרדנו בלחיצת יד וביקשתי את מספר הטלפון שלו. לאחר מספר ימים התקשרתי ושאלתיו לשלומו. הפעם שמח לספר שהוא בעצם היגר רק לאחרונה לניו-זילנד מאוסטרליה שם עבד ברכבת . הוא הביע רצונו לבקר באי הצפוני ומיד הזמנתיו לשבות אצלנו.
"שנים לא ביקרתי בבית כנסת" ענה במבוכה. ערב שבת פרשת "וישב" התקשר אלי מהמלון לא רחוק מהמרכז היהודי . מיהרתי להזמינו לארוחת שבת. לבית הכנסת הגיע עם טלית ישנה וסידור נוסח עדות המזרח.
לאחר קריאת התורה דרשתי לציבור על נושא מכירת יוסף וירידתו למצרים ופרידתו ממשפחתו.
הדברים עשו עליו רושם כביר ולאחר הקידוש פתח את צוהר ליבו והתחיל את סיפור חייו המרתק. הוא נולד ב..מצרים למשפחה יהודית מאלכסנדריה. אימו נפטרה בצעירותו ואביו נישא בשנית ונולדו להם ילדים. הקשר ביניהם לא היה טוב ובגיל שבע עשרה (זה היה בשנות השלושים )החל לעבוד כעוזר טבח באוניית סוחר שהפליגה למזרח הרחוק. באמצע אחת ההפלגות פרצה המלחמה בין יפאן לסין שלאחריה המשיכה מלחמת העולם והוא פשוט "ניתקע" מבלי יכולת לחזור למזרח התיכון במשך שש שנים. דבר הוביל לדבר והוא הגיע לבורמה ולאחר מכן לאוסטרליה. ישבנו מרותקים לסיפורו ואחד האורחים פלט שזה מזכיר לו את סיפורו של יוסף שבפרשה . כן .ענה האיש במבוכה ,ההבדל הוא שאני ניתקתי עצמי ממשפחתי ולמעשה יצאתי ממצרים אל הבלתי נודע. אחיי עלו לארץ ישראל בשנת חמישים ושש ואין לי ממש קשר איתם . גם לי כמו ליוסף יש חלומות .החלום שלי לפגוש אותם בארץ. האם תוכל לעזור להגשים לי את החלום? פנה אלי בשאלה. אני חי מקצבה נמוכה ואין לי קשר עם הסוכנות או שליח עלייה. חבל שלא ניצלתי את ההזדמנות לפני מספר שנים. כשהייתי צעיר. סיים את סיפורו (המשך הסיפור בשבת חול המועד פסח בע"ה)
