להחזיק מעמד–ד”ת עם שיר לפרשת בהר
בתוך ספר תורת הכהנים, ספר ויקרא, יוצאת דופן היא פרשת בר-המצווה שלי, פרשת בהר, שלא נזכרים בה לא כהנים ולא קרבנות, אפילו לא פעם אחת בלבד. גם במקומות שהיה מצופה שכך יקרה, למשל, שאת הערכת מחיר הקרקע יעשה הכהן או שאת טקס היובל יקיימו בסביבת המקדש וקרבנותיו
בתוך ספר תורת הכהנים, ספר ויקרא, יוצאת דופן היא פרשת בר-המצווה שלי, פרשת בהר, שלא נזכרים בה לא כהנים ולא קרבנות, אפילו לא פעם אחת בלבד. גם במקומות שהיה מצופה שכך יקרה, למשל, שאת הערכת מחיר הקרקע יעשה הכהן או שאת טקס היובל יקיימו בסביבת המקדש וקרבנותיו. אך לא כך הוא הדבר. התורה מראה לנו שניתן לצוות על העם מערכת שלמה של הסדרה כלכלית חברתית, המיוסדת על עקרונות צדק ודאגה לחלשים – ללא מזבח וכהן וללא קרבנות.
הפרשה, אם לסקור בקצרה, מחולקת לשני חלקים עיקריים: שמיטה ויובל בחלקה הראשון, ובתוכו דיני מכירת קרקעות ובתים הקשורה כמובן לעיקרון היובל. ואילו חלקה השני עוסק בחמשה מקרים שונים של אדם שירד מנכסיו, מתחיל להידרדר: ומצווה עלינו לתמוך ולסייע לו, לא לנצל את חולשתו, אלא להיפך, לסייע לו כמיטב יכולתנו. שלא ייפול לתהומות, ואם נפל חלילה, להושיט יד ולעזור לו להיחלץ ולשוב למעמדו כבתחילה.
הנה כך נראיתשרשרת המקרים שהתורה מציגה.
"כִּייָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַרמֵאֲחֻזָּתוֹ".
"וְאִישׁ כִּייִמְכֹּר בֵּיתמוֹשַׁב".
"וְכִייָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ"
"וְכִייָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, וְנִמְכַּרלָךְ".
"וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ, וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ, וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ".
כבר עמדו על כך פרשנים רבים, מימי חז"ל ואילך, שהמדובר ברצף מקרים הדרגתי, הפותח את ההידרדרות במצבו הכלכלי של "אחיך", במכך שהוא מוכר את שדהו, ממשיך במכירת הבית עצמו, דרך נטילת הלוואה – ובשני השלבים האחרונים כבר האדם מוותר על חרותו ונמכר לעבד, תחילה לאדון מעם ישראל, ולבסוף, בחוסר ברירה – גם לאדון נכרי, של אחד מעמי הסביבה. בכל אחד מהמקרים הטרגיים התורה כאמור, קוראת לעמוד לימינו של ה"אח" העני, המָךְ, בשלב המצער בו ’מָטָה יָדוֹ’, ומציינת פעולות שיש לעשות עוד לפני שנפל, וגם לאחר מכן.
אם נשים לב למבנה של המקרים בתורה, נראה כי שני המקרים הראשונים עוסקים באדם המוכר את רכושו, נדל"ן, שדה ובית – ולעומתם שני המקרים האחרונים עוסקים באדם שנמכר בעצמו לעבד. ולפיכך נראה שהמבנה הסימטרי של המקרים מוביל לכך שבלב העניין מצוייה מצוות ההלוואה, ואיסור הלוואה ברבית– כמפתח ל’סור מרע ועשה טוב’ שצריכים להנחות אותנו כאשר קרוב או ידיד נקלעים למשבר כלכלי.
וְכִייָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ
וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.
אַלתִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית,
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ
וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ.
אֶתכַּסְפְּךָלֹאתִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ,
וּבְמַרְבִּית לֹאתִתֵּןאָכְלֶךָ.
אֲנִי ה’אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁרהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,
לָתֵת לָכֶם אֶתאֶרֶץ כְּנַעַן, לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לֹהִים.
הקטע הקצר, חוזר מספר פעמים על עיקרון העל של הסיוע "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ,וָחַי עִמָּךְ.וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ." וכן על איסור ריבית במילים שונות. בנוסף, מופיעה כאן אזהרה ליראת הא-ל, וכן תזכורת ליציאת מצרים ומטרתה – קבלת ה’ עלינו לא-להים. במסגרת זו לא אדון באיסור ריבית וגדריו, ובאילו מצבים מותר לנצל היתרי עיסקא כאלו ואחרים. אלא דווקא אדגש את האמירה החיובית המודגשת כאן, עד כמה המצווה הזו קריטית לכל היחס לאח הכושל, המתמוטט ונופל. זהו מבחן האחווה, הרעות - היכולת להחיות אותו, לעצור את הנפילה רגע אחד לפני. לתת לו כספנו, לא בנשך ולא עם רבית, אותו כסף ששוכב אצלנו מפעם לפעם ומצטבר לסכומים מכובדים (לרוב בתוכניות חיסכון שבקושי מניבות עבורנו פרי) שעוד שנה או שנתים נעשה בהם שימוש כזה או אחר. ובינתיים יכולים אנו, נקראים אנחנו, לתת אותו לאח, לחבר. בהלוואה לכמה חודשים, לשנה או שנתיים, תמורת צ’ק בתשלומים מחולקים. וכאשר מדובר בסכומים גדולים, לדאוג גם להסכם ביטחונות תמורת משכון, ככתוב בתורה וכמקובל בשוק.
אילו התורה הייתה תולה את ענייני הסיוע לחלשים בפיקוח של הכהן, בהקשר של מקדש וקרבנות, ייתכן שהיינו מרגישים שזה לא עסק שלנו, אלא של המומחים למיניהם, הכהנים, הרבנים וכן הלאה. אלא שהתורה מדגישה שוב ושוב: אחיך, אחיך, אחיך. שהרי ידוע הוא שרק הקרובים והחברים יודעים ומבחינים, מתי מתחיל האדם לפול מטה "ומטה ידו עמך". כדבריו המופלאים של רש"י: "אל תניחהו שירד ויפול, ויהיה קשה להקימו – אלא חזקהו משעת מוטת היד (מתחילת ההידרדרות)."ואשר על כן, מחובתם לתת יד וסעד, להחיות את הנופל, להחזיק בידיו.ואף אם לא נוכל לעת עתה להלוות, הרי שמצווה לסייע בעצה טובה, בליווי כלכלי ומשפטי אם יש צורך, בעזרה במציאת עבודה חדשה, בסיוע בטיפול ובהשגחה על הילדים, הכל לפי העניין וההקשר. העיקר, לא להשאיר את המשפחה המתמוטטת לבדה. דווקא אז דרושה כחמצן תחושות ה"עִמָּךְ".
"וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" אנו מצווים
ובזכות זאת לא ייפול האח, החבר, ממעמדו
ולמרות כל הקשים נראה כיצד הוא מחזיק מעמד.
***
אלבום הסולו השלישי והאחרון קלפטר האגדי, כן זה מלהקת כוורת, אחרית הימים ועוד, יצא בשנת 1988, ונקרא "מחזיק מעמד", (ובו הלהיט: דמיון חופשי). שלושת האלבומים של קלפטר יוצרים ביחד את המשפט המשמעותי הבא: "יצחק, לבד, מחזיק מעמד", ואולי מביעים יחדיו מסר וזעקה עבורנו שלא נתעלם, שנשים לב שלא נשאיר את הנופל לבדו, שיחיה עמנו, שיצחק, שיחזיק מעמד.
