פרשת שמות תשע”ט
פרשת השבוע פותחת בסיפור שיעבוד מצרים, מבליטה-לדעתי- את ההבדל בהתייחסות הנשים בכלל, לגזרותיו של פרעה ואת התנהגותן האמיצה והאנושית ללא הבדל של דת וגזע לבין התנהגות רעה וחריגה של גברים שונים באופן כללי.
פרשת השבוע פותחת בסיפור שיעבוד מצרים, מבליטה-לדעתי- את ההבדל בהתייחסות הנשים בכלל, לגזרותיו של פרעה ואת התנהגותן האמיצה והאנושית ללא הבדל של דת וגזע לבין התנהגות רעה וחריגה של גברים שונים באופן כללי.
אנסה להציג מספר דוגמאות והקוראים יחליטו:
פרעה מציע לאנשיו למנוע ריבוי של עם ישראל (פן ירבה!) ולא היו מתנגדים לחוקי הגזע ,ומאידך הנשים התאמצו ללדת, למרות השעבוד הכתוב מעיד עליהן: וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.
המלך מצווה את הנשים המיילדות להמית כל זכר ואילו הן לא נשמעות לפקודה הבלתי מוסרית בעליל והן מתאמצות להחיות את היילודים,
בלית ברירה,המלך מצווה לכל עמו: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו!" ואילו יוכבד בונה לתינוק תיבה ומניחה אותו על שפת היאור. אחותו הצעירה ממתינה בצד לראות מה יקרה לו ובת פרעה בעצמה יחד עם משרתותיה מצילות את התינוק למרות שהדבר מנוגד לצו המלך. היום היו מוכתרות כחסידות אומות העולם והן מחפשות את אימו שהסכימה להניקו עד שיגדל.
עם יציאתו של משה לסיור ,רואה איש מצרי מכה איש עברי ולמחרת שוב רואה שני אנשים (גברים) ניצים שאחד מהם מאיים עליו. משה נאלץ לברוח למדיין שם הוא שוב פוגש את רוע ליבם של הרועים(הגברים) המסלקים את בנות יתרו שבסך הכול עוזרות לאביהן להשקות את הצאן. בהמשך מקבלת ציפורה אשת משה אומץ ומבצעת ברית מילה לבנה במקום משה ומצילה אותו. ובסיום הפרשה התורה מדגישה את רוע ליבם של הנוגשים המכים את השוטרים שמאיימים על העבדים לסיים את עבודתם בזמן.
לא פלא שחז"ל קבעו בפשטות : בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים.(לע"נ אימי ז"ל שבשבת זו יום אזכרתה)
