קוסמטיקאית מאוהבת // מיומנו של חוקר
סמי היה בעל רשת חנויות תמרוקים באזור הצפון, עשיר מאוד. את מיטב כספו עשה כטייס בחיל האוויר. עם חרורו היה אך טבעי שיפנה לתעשיית ההיי-טק. אבל סמי הפתיע את כולם והשקיע בחנות גדולה לתמרוקים בעיר מגוריו בצפון
סמי היה בעל רשת חנויות תמרוקים באזור הצפון, עשיר מאוד. את מיטב כספו עשה כטייס בחיל האוויר. עם חרורו היה אך טבעי שיפנה לתעשיית ההיי-טק. אבל סמי הפתיע את כולם והשקיע בחנות גדולה לתמרוקים בעיר מגוריו בצפון. עברו חודשים אחדים והחנות הצליחה בגדול. עברו שנתיים וכבר היו לסמי ארבע חנויות. סמי היה עסוק מאוד. יום אחד, דרך מכר משותף, ביקש סמי להיפגש איתי. נפגשתי אתו בבית קפה וניגשנו ישר לעסקים, "שמע אייל", אמר לי, "באחת החנויות שלי ישנה מוכרת ממוצא אתיופי, אביטל שמה, אישה בסוף שנות העשרים לחייה, נשואה ואם לשני ילדים קטנים. לפני כחודש קיבלתי דיווח ממנהלת החנות, זו חושדת כי אביטל גונבת תמרוקים מהחנות. בתחילה ביטלתי זאת במחי פה, אביטל שידרה אמינות, תמימות ויושר בלתי רגיל.
אך כעבור שבוע סיפרה לי מנהלת החנות כי בטרם יצאה אביטל לביתה נכנסה לשירותים, היא אזרה אומץ, בדקה בתיקה של אביטל וגילתה שני בשמים יקרי ערך, שאביטל לא דיווחה עליהם. מאז אני מדיר שינה מעיניי, איני יודע כיצד לנהוג בה, אם אפטר אותה בעוון גניבה חוששני כי מחמת הבושה בעלה ירצח אותה, אתה יודע איך זה אצל האתיופים, שם הבושה קשה מנשוא, מצד שני איני יכול להחזיק אותה, היא גונבת מדי יום".
הצעתי לסמי לאסוף ראיות כבסיס להאשמות כאלו. סיכמנו על התקנת מצלמות סמויות בעסק כבר באותו הלילה. ואכן בשעות הלילה של יום הפגישה התקנו מצלמות סמויות בכל החנות.
כעבור שלושה ימים נפגשתי עם סמי בשנית, "אל תשאל", אמר לי, "רואים אותה כל יום גונבת לי בשמים". קיבלתי את הקלטות לידיי ובשעות הערב צפיתי בהן במשרדי. אביטל, בחורה אתיופית יפה וצעירה נראתה מעל לכל ספק מכניסה בשמים מהמדף היישר לתיקה וממשיכה לביתה.
טלפנתי לסמי והצעתי לו שלא יפוצץ את העניין. הצעתי לו שנבצע מעקבים ונראה מה היא עושה עם המוצרים, שהרי לא יתכן שתגנוב מדי יום לצרכיה האישיים, הרי בעלה ישאל שאלות וחוץ מזה מדובר בסוגים שונים של בשמים. סמי נאות להצעה.
למחרת היום, כשסיימה את משמרתה עקבו חוקריי אחרי אביטל. זו המשיכה לביתה וכעבור שעה קלה יצאה הבית לאחר מקלחת ובבגדים נאים אחרים.
המעקב לא היה קשה, אביטל לא חשבה שיעקבו אחריה והמשיכה הישר לדירתו של גבר שגר בגפו, גרוש ואב בן, לא אתיופי והכי חשוב, בעל חנות תמרוקים מתחרה בעיר. מסמי הבנתי באותו הלילה כששוחחנו בטלפון, כי האדון כמעט פשט רגל מאז שסמי פתח את חנותו וכנראה פיתה את אביטל.
כעבור שלושה ימי מעקב היו בידנו גם ממצאי גניבות תמרוקים יקרי ערך וגם תיעוד של אביטל מתנה אהבים עם בעל התמרוקייה המתחרה. אין ספק כי היה ברשותנו הקלף להפליל את אביטל ואת האדון בשיתוף לביצוע דבר עבירה שנחשבת חמורה מאוד. החוק בארצנו מחמיר מאוד עם עבריינים מסוג זה. סמי ואני חשבנו היטב מה לעשות. הוא לא היה טיפוס אמוציונאלי, לא נתן לרגש להשתלט על השכל וההגיון הישר. באחד הימים טלפן אלי ואמר שיש לו תכנית פעולה.
נפגשנו וסיכמנו את פרטי התכנית, סמי ידליף למקור שלו במס הכנסה באזור מגוריו, כי קולגה שלו מוכר סחורה גנובה, כמו כן ידליף זאת גם לאיש משטרה בכיר תושב המקום ואלו יערכו ביקורת פתע.
באשר לאביטל, סיכמנו כי נקרא אותה לשיחה בביתו של סמי, אני אציג את עצמי ואת קלטות המעקב גם בחנות וגם בבית הקולגה ונדרוש את אביטל להתפטר ללא דרישה לפיצויי פיטורין או משכורת ועם מכתב בו היא מתוודה על הגניבות. כל זאת על מנת שלא לפגוע בה ובבני משפחתה. סיכמנו כי גם נבטיח לה שלא נגיש תלונה במשטרה ואפילו אם בעלה יגיע וישאל שאלות, סמי יתרץ את הפיטורים בקיצוצים.
פה הסכמתי אומנם עם סמי, אבל מה יקרה, שאלתי, אם הבעל ישאל על המשכורת ועל הפיצויים. סמי לא היה מוכן ללכת יותר לקראת אביטל.
למחרת בצהרים עבדה אביטל כרגיל. עם סיום המשמרת לקראת השעה ארבע אחר הצהרים, היא נקראה משרדו של סמי, אביטל נכנסה למשרד וסמי הציע כי ייפגשו בביתו הסמוך לחנות, בעיקר בשל עובדות חטטניות. אביטל הסכימה, הם נכנסו לבית ואני כבר הייתי שם. אביטל לא עשתה רושם של מי שמבינה מה הולך להיות.
היא הייתה תמימה. השיחה הייתה קשה, אביטל הייתה בהלם מוחלט, פרצה בבכי והודתה בגניבות. הקטע מעציב היה, שמרוב תמימותה, ביקשתי ממנה שתוציא מתיקה בשמים שאולי בטעות נלקחו גם באותו היום והיא הוציאה ארבעה בשמים יקרים. היא הביעה חשש מתגובת בעלה, הרגענו אותה. בתום שעתיים של בכי, דמעות והתנצלויות, חתמה אביטל על כל המסמכים שהכין עורך הדין של סמי.
סוף הסיפור היה בדיוק כפי שציפינו. כעבור חודשיים לערך בישרו בעיתונות המקומית כי הקולגה של סמי נתפס מוכר סחורה גנובה ושלטונות המס והמשטרה התלבשו על הקולגה.
התכנית השתבשה כשבועיים לאחר מעצרו של הקולגה והיה רעש בעיר הקטנה בצפון, בוקר אחד קיבלתי טלפון מסמי, "מה שלומך יקירי?", שאל, "אתה יושב?".
כמעט והתמוטטתי למשמע דבריו. כעבור דקות הוא שלח פקס למשרדי, בתוכן הכתבה מעיתון הבוקר נכתב, "אתיופית, אם לשניים, התאבדה בתלייה בביתה, במכתב שהשאירה לבעלה וילדיה כתבה כי לא יכלה לחיות עם הבושה".
חפשו אותנו ב- ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.
את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.
הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
לתגובות: eyal@raz-pi.co.il
.jpg)
