מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה מציג תערוכה חדשה: המתפרה/ איילת שחר
תערוכת היחיד של האמנית איילת שחר, המציגה סדרת ציורים חדשה המתמקדת במתפרה המשפחתית הפועלת מאז 1961, פרונט ליין, מפעל לייצור ציוד צבאי, המתמחה בנרתיקים לאקדחים ובאפודים טקטיים לחיילים.
אוצרת: מור ברק ריבלין
פתיחה: יום שישי, 4.4.2025 בשעה 10:30
נעילה: יום שבת, 31.5.2025
עבור שחר, זהו נוף ילדות טעון, שעיצב את זהותה כאדם וכאמנית. במשך עשור עבדה במפעל, וניהלה מותג עצמאי של תיקים וארנקים. כיום, לאחר פרידה מהעשייה התעשייתית, היא מקדישה את עצמה לציור. בפרוטרט עצמי "האמיצה" שחר מתבוננת בעצמה ושואלת: "איך הגעתי להיות פועלת במפעל"? היא מבקשת להשתחרר מכלוב הזהב החמים והנעים ולהרשות לעצמה להיות "כפי שהנשמה שלי משוועת". הציורים בסדרה מתארים סצנות יומיומיות מתוך המפעל, עולם של חזרתיות תעשייתית, מגע חומרי, ומפגש מתמשך בין גוף למכונה. עבודות השמן האינטנסיביות שלה, בצבעוניות עזה ובטקסטורות טעונות רגש, מלאות בפרטים שכל אחד מהם זוכה להתייחסות מדויקת וזהה. סיפורה האישי של שחר נשזר בזה המשפחתי והחברתי: ניסיון לאחוז בזיכרון, לחקור את המעטפת הפיזית והנפשית ולברוא מתוכה קול עצמאי חדש..
ציורי השמן של שחר מאופיינים בצבעים עזים, טקסטורה עשירה ומשיחות מכחול אקספרסיביות. הם מתארים סצנות מחיי היום־יום במתפרה המשפחתית ומעניקים לדמויות נוכחות אייקונית. גופן של התופרות מתעצב לפי שפת העבודה: חזרתית, מדויקת, שוחקת ותוך כך גם מלאת כבוד וערך. מאז ילדותה, היוותה המתפרה נוף חיים מתמשך, פעיל ומפעיל, שבנה את זהותה כאדם וכאמנית.
המתפרה הוקמה על ידי סבה של האמנית בשנת 1961, ונותרה עד היום בבעלות משפחתית ובניהול אביה. בעקבות מותו של סבה החלה שחר לתעד את חיי המפעל פרונט ליין ואת סיפוריהם של עובדיו, רובם עולים מברית המועצות לשעבר. זהו סיפור אישי, משפחתי וחברתי, המאיים להיעלם, בשל תוחלת החיים של גיבוריו ובשל מקומה ההולך ומצטמצם של מתפרה אנושית בעולם משתנה. בעידן שבו אוטומציה ובינה מלאכותית מחליפות בהדרגה את עבודת היד, עבודתה של שחר שומרת על זיכרון החומר, המגע, והקצב האנושי.
המפעל לציוד צבאי, משמש לייצור נרתיקי עור לאקדחים ואפודים, הוא מקום אפור וקשוח. העבודה עם טקסטיל ובמיוחד עם עור-חומר עבה, עיקש וטעון, דורשת ריכוז וכוח פיזי. בעיצומה של המלחמה, קיבלה העשייה בו משנה תוקף של דחיפות ומשמעות, "כתפילה לכל לוחם בתוך כל נרתיק" .
מכונות התפירה בעולמה של שחר הן אלגוריה לעמלנות הבלתי נדלית של שחר עצמה. כמו המכונה שחוזרת על תנועותיה שוב ושוב, כך היא ממלאת את הקנבס כולו בצבע ובחומר מתוך תנועה פנימית דינמית, מונעת בכוח של התמדה, רגש ואנרגיה. העבודות של שחר אינטנסיביות ,מלאות בפרטים ונדמה כי כל פרט בעלילה חשוב באותה המידה; כל תפר, כתם, תנועה הם חלק בלתי נפרד ממארג של זיכרון, חומר ונשמה של המפעל המשפחתי .
מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה
קריית המוזאונים, ארלוזורוב 30, פתח תקוה
https://petah-tikva.rishonim.org.il/
