מתוחים או מרוקנים? איך בעזרת אימון רגשי מקריית אתא נבחין בין סטרס לשחיקה?
מאמר זה מבוסס על הידע המקצועי של לנה שיר מקריית אתא. מאמנת אישית/קריירה מוסמכת, מטפלת NLP ופרקטיקות גוף בטראומה וסטרס, מרצה לטראומה ושפת גוף, בעלת המלצות רבות מקהל לקוחותיה ברחבי הארץ. הסימנים שמבדילים בין לחץ חולף לשחיקה נפשית – והכלים להחזרת השליטה והאיזון לחיים, בטור הבא...
*כותבת המאמר, לנה שיר הינה מאמנת אישית/קריירה מוסמכת, מטפלת NLP ופרקטיקות גוף בטראומה וסטרס, מרצה לטראומה ושפת גוף, הזוכה ללוות מטופלים רבים ולקבל הערכה רבה בקהילת המאמנים. פעילותה הענפה והידע המעשי שצברה הפכו אותה לכתובת עבור לקוחות רבים.
כשמגיעים אליי לקליניקה, אנשים רבים משתמשים במילים "סטרס" (מתח) ו"שחיקה" כאילו היו אותה תופעה. הם מרגישים מוצפים, מוטרדים או עייפים, ומחפשים אוויר לנשימה.
אבל בעיניים טיפוליות, מדובר בשני מצבים נפשיים ופיזיולוגיים שונים לחלוטין – עם מקורות שונים, חוויה רגשית שונה, ובעיקר דרכי טיפול והחלמה שונות.
1. המנגנון הנפשי והאנרגטי: עודף מול מחסור
סטרס הוא מצב של "יותר מדי" (Hyper-arousal): זוהי תגובה של מערכת העצבים לעומס, איום או דרישה גבוהה מדי לסתגלנות. בסטרס, הגוף והנפש פועלים על דופק גבוה. יש הצפה של הורמונים (אדרנלין וקורטיזול), תחושת חירום, ולחץ להספיק ולפתור את הבעיה. האנרגיה מופעלת בעוצמת יתר.
שחיקה היא מצב של "פחות מדי" (Depletion / Emptiness): שחיקה היא תוצאה של סטרס כרוני שלא טופל לאורך זמן. זוהי אינה הצפה אלא התרוקנות. מצבר האנרגיה הנפשי והפיזי מרוקן לחלוטין. אם בסטרס מרגישים שטובעים בתוך העשייה, בשחיקה מרגישים שלא נשאר יותר מה לתת – לא לעבודה, לא לאנשים יקרים, ולא לעצמנו.
2. התחושה הרגשית והמחשבתית
ברמת הרגש: בסטרס הרגש הדומיננטי הוא חרדה, חוסר שקט, דאגה ועצבנות. בשחיקה הרגש מפנה את מקומו לקהות חושים, ציניות, ייאוש וריקנות עמוקה.
ברמת חוויית השליטה: אדם בסטרס מרגיש שאם רק יעבוד קשה יותר או יספיק יותר – הכול יסתדר. לעומת זאת, אדם בשחיקה מרגיש שאין טעם לנסות וששום דבר כבר לא ישנה.
ברמת המחשבה והתפקוד: סטרס מאופיין במחשבות מירוץ ותחושת דחיפות יתר שמביאות למעורבות יתר. שחיקה מאופיינת בניתוף רגשי, תחושת חוסר מסוגלות ונסיגה מתמדת ממשימות ומקשרים.
3. הביטוי הגופני
בסטרס: הגוף נמצא במצב של יירוט איומים (Fight or Flight). נראה סימנים כמו תזזיתיות, מתח שרירים מוגבר, דופק מואץ, קשיי הרדמה, בעיות עיכול ואי-שקט פיזי מתמיד.
בשחיקה: הגוף עובד במנגנון של הבלגה או קפיאה (Freeze). החוויה היא של עייפות כרונית שאינה עוברת גם לאחר שנת לילה, תשישות עמוקה, חולשה במערכת החיסונית ותחושת כובד פיזי מתמיד.
4. המבט הטיפולי: איך ניגשים לכל אחד מהם?
כשאנחנו מבינים איפה האדם נמצא על הרצף, אנחנו יכולים להתאים את דרך הריפוי:
העבודה עם סטרס
בטיפול בסטרס, המטרה היא להרגיע את מערכת העצבים ולהחזיר ויסות:
חוקרים איפה הלחץ פוגש את הגוף ואיך לפרק אותו ביומיום.
לומדים טכניקות קרקוע, נשימה וויסות רגשי.
מזהים דפוסי חשיבה מעכבים (כמו פרפקציוניזם או הצורך בשליטה) ולומדים לתעדף ולהציב גבולות מול העומס.
העבודה עם שחיקה
שחיקה דורשת תהליך עמוק ועדין יותר של שיקום והזנה. אי אפשר פשוט "להירגע" מול שחיקה, כי המאגרים ריקים:
האטה עצומה מתחייבת: לפעמים מדובר בעצירה מוחלטת או בהפחתת עומסים דרסטית.
חיבור מחדש למשמעות ולערכים: שחיקה מלווה לעיתים קרובות באובדן דרך. באימון אישי אנחנו בודקים מה החזיר לחיים את הברק, איפה האדם איבד את עצמו בדרך, ומבנים מחדש את מערכת היחסים שלו עם עצמו ועם דרישות הסביבה.
בניית חמלה עצמית : הסרת האשמה על כך ש"אין כוח" והחלפתה בהקשבה עמוקה לצרכים הנפשיים והגופניים.
אם סטרס הוא תחושה שאתם נוסעים במהירות 200 קמ"ש ומנסים ללחוץ עוד על הדוושה – שחיקה היא המצב שבו נגמר הדלק לחלוטין, והמנוע כבה באמצע הדרך. הזיהוי המוקדם של הסטרס והטיפול בו הם הדרך הטובה ביותר למנוע את השחיקה.
(חלק מהמידע נכתב בעזרת תוכנת AI של גוגל)
יש לכם עוד שאלות ללנה דיאמנת? לחצו כאן...
054-704-9338 לאתר שלי הפייסבוק שלי
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
