פרשת השבוע

ימי המילואים בתורה נועדו להכניס את הכהנים לאווירה של שרות בקודש, להכין את אהרון ובניו למודעות שתלך איתם כל ימיהם  ועם צאצאיהם לאורך כל ההיסטוריה. ימי המילואים של ימינו הם המימוש והתוצאה  של תודעת השרות אותה רכש החייל בטירונות ובשרות הסדיר.

יוסי בר דוד, יו”ר משותף ועדת התחדשות עירונית בארגון, בסקירה על השינויים בתחום ההתחדשות העירונית כחלק מחוק ההסדרים של התוכנית הכלכלית לתקציב המדינה 2021-2022.

מה היתרון של ביצוע פינוי - בינוי בשכונות חסרות אמצעים? על כך בטור הבא...

  חברים יקרים . כולנו עוברים תקופה לא קלה .רבים מאיתנו ייאלצו לחגוג את ליל הסדר  בבדידות כואבת. ובניגוד לשנים קודמות  בהם ברחנו לחו”ל כי לא רצינו להזמין את ”הדודה המרגיזה” .אולי נתחיל  להעריך יותר את המשפחתיות.

התקוות, האהבות, השמחות והעצב, הטיולים והבריאות, הזוגיות והחיים בכלל. הכל בתחזית השבועית של חוה מזר:  הורוסקופ: 21-27 בפברואר 2020  

כבר מילדות הציקה לי תפיסה זו עד למאוד – נַעֲשֶׂ ה וְ נִשְ מ ע, כך הם הסבירו, זוהי סיסמת היהדות: קודם לעשות אחר כך לשמוע. קודם להתחייב לדבר הא-להים, להתחייב לבצע ורק אחר כך לשמוע, לדעת במה הדברים אמורים.

השבוע אסטה מהאקטואליה הבנלית של בעיות השעה עם תעמולת בחירות והשמצות הדדיות, מתח ביטחוני ומטחים של בלונים. אבקש  סליחת הקוראים אם אכתוב משהו פיוטי,

בתחילת הפרשה ה’ מצווה את משה(אחרי מכת הברד) לבוא אל פרעה ולהכין אותו לקראת מכת הארבה, תוך כדי נתינת הסבר לעקשנותו של פרעה וסירובו לשלח את בנ”י.

לפני כמה עשרות שנים רעשה הארץ בשל כתבת תחקיר בה גילו כי תרומות הדם של עולי אתיופיה מושלכות לאשפה ללא שימוש – בשלל חשש לנגיפים מאפריקה שעלולים להדביק את האוכלוסייה בארץ. בני העדה הגיבובכותרות העיתונות: ”שופכים את הדם שלנו,בגלל שאנחנו שחורים!” אז נכון, טכנית...

הספר אותו התחלנו לקרוא השבוע נקרא, ולא בכדי – ספר שמות: ”וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן, דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר... וְיוֹסֵף.”  ואולם לאחר אידיליה של כמה פסוקים אנו נזרקים ישר לתוך סאגתהשיעבוד, הסבל, עבודת הפרך וההתעללות

כפי שנרמז בשמות של שני הבנים שנולדו ליוסף במצרים: ”מְנַשֶּׁה, כִּינַשַּׁנִיאֱלֹהִים אֶתכָּלעֲמָלִי וְאֵת כָּלבֵּית אָבִי” (שכחת ארץ כנען, זניחת העבר); ”וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי, קָרָא אֶפְרָיִם, כִּיהִפְרַנִי אֱלֹהִים

המח”ט זכור לי כגבר לא גבוה ודי אפרורי שנעמד מאחורי פודיום הנואמים הרחב בקורס מכי”ם, כמעט הסתתר.מפקד שלושת הבסיסים בנגב של בית הספר למכי”ם בחי”ר, פתח את הרצאתו אלינו, מפקדי הכיתות המתלמדים, במלים הבאות:”מי שמגיע לדרגת אלוף משנה ומעלה,

המבחן של כל חברה, כך מלמדת אותנו התורה הוא ביחס שלה לחלשים, לנזקקים, לעוברי האורח חסרי הישע.יותר ממה שצריכה להטריד אותנו המתירנות המינית עלינו לשאול את עצמנו אודות מצבם של דרי-הרחוב בערינו.חברה עלולה לקרוס

משוררים וסופרים, אנשי הגות ומנהיגים לקחו כמודל את הקריאה אל אברם, את ההיענות שלו, את עזיבת הבית, ההרגלים המוכרים, ההתנתקות מהסביבה התומכת – ואת ההליכה, המסע אל הארץ המובטחת

אף המשנה הראשונה בש”ס עוסקת בזמני קריאת שמע, ”מאימתי קורין את שמע בערבין?”. לא ציווי על הקריאה יש כאן, לא עיסוק בתוכן ובמשמעותו, אלא בירור שאלה צדדית כביכול, טכנית לכאורה. שאלת הזמן, העיתוי של המצווה. הלומד את הסוגייות הראשונות בתלמוד, מגלה לתדהמתו שישנם לפחות...

כי אכן, אצלנו האורנים, ויש לשער גם במשפחות רבות נוספות, כשמגיעים מדי שנה לתחנה הזו של שבת בראשית, צצות ועולות השאלות הגדולות ביותר, השאלות הקיומיות והרות הגורל

”בן אדם ,מה לך נרדם קום קרא!! משפט זה נאמר  בפתיחה לכל אמירת הסליחות בחודש אלול והוא נלקח מספר יונה אותו נקרא במנחה ביום הכיפורים

בתקופת התיכון הייתי כותב שירים. יושב שעות שלמות בישיבה התיכונית בה למדתי, שיעורים על גבי שיעורים וממלא מחברות בשירים. בכתב יפה, מסודר, עשיתי אפילו אינדקס. פעם אחת נגמרה לי המחברת או משהו כזה, החלטתי לכתוב על גבי מקל של מגב שהיה בכיתה. ככה בכתב...

ושוב ניצבים אנחנו בפוזיציה הזו, מחשבותינו ורעיונותינו כבר בשנה החדשה שבפתח, אבל התורה משהה אותנו עוד כמה רגעים קצרים, ארבעים פסוקים של ’אתם ניצבים היום כולכם’. כמו העמידה על סף הדלת לאחר ביקור ממושך בבית קרובים וידידים

”תשעים ושמונה קללות יש בפרשת השבוע”, יאמר הדרשן החסידי בלהט, ”וכולן למה מגיעות? - תַּחַת אֲשֶׁר לֹאעָבַדְתָּ אֶת ה’אֱ-לֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה. אתם מבינים, אנשים שומרים את המצוות, מקיימים, אבל בלי ההתלהבות, בלי השמחה