שלום דגנית ואורן,
בעולם מוצף במסרים,
לא מי שכותב יותר – מנצח.
המפתח לבהירות ולהבנת הטקסט על-ידי הלקוחות שלכם הוא קביעת היררכיה מדויקת של הטקסט והמסר.

היררכיה בטקסט היא הדרך שבה העין והמח מבינים:
מה חשוב קודם,
מה תומך במסר,
ומה אפשר לדלג עליו.

זה נכון לפוסטים שיווקיים,
וזה נכון לא פחות לספרים.

כשאין היררכיה – גם רעיון מצוין הולך לאיבוד.

איך נראית היררכיה נכונה?

כותרת ברורה → טקסט תומך → הנעה לפעולה.
פשוט. מדויק. עובד.

דוגמאות מחברות שעושות את זה מושלם 👌

Apple
Think Different
משפט אחד חזק וברור.
אחריו מגיע הסבר מינימלי, מדויק, בלי רעש מיותר.
הרעיון קודם לפרטים.

Nike
Just Do It
מסר־על קצר שמוביל הכול.
הקמפיינים, הדימויים והטקסטים רק מחזקים אותו –
לא מתחרים בו.

IKEA
The Wonderful Everyday
רעיון כולל וברור,
ואחריו פתרונות קטנים ופשוטים לחיים עצמם.
ההיררכיה מובילה את הקורא צעד־צעד לפעולה.

ומה זה אומר לעסקים קטנים? ✨

לפני שאתם מעלים פוסט, שאלו את עצמכם:
1. מה המסר המרכזי? (כותרת אחת)
2. מה מחזק אותו? (2–3 משפטים)
3. מה אני רוצה שיקרה עכשיו? (קריאה לפעולה אחת)

אם הכול חשוב – שום דבר לא חשוב.
היררכיה טובה גורמת לטקסט לעבוד בשבילכם.

רוצים שטקסטים שיווקיים יהיו ברורים, מדויקים ויעבדו בשבילכם?
שמי בטי ששון, עוסקת בתקשורת חזותית מאז 1980.
מי שהנושא מעניין אותו מוזמן ליצור קשר איתי ב־וואטסאפ: 972-544335760

0544335760

יש לכם עוד שאלות לבטי ששון סטודיו עיצוב? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום דניאל,

צנתור לב (PCI) עבר כברת דרך ארוכה מאז תחילת דרכו. אם בעבר צנתור נועד לפתיחת חסימות פשוטות וקצרות, היום הקרדיולוגיה הפולשנית מתמודדת עם מצבים שבעבר נחשבו לבלתי אפשריים לטיפול ללא ניתוח לב פתוח.

להלן הגורמים שהופכים צנתור ל"מורכב" והפתרונות הטכנולוגיים המקדמים את התחום ב-2026:

1. מה הופך צנתור למורכב?

קיימים מספר אתגרים אנטומיים ופיזיולוגיים המעלים את רמת הסיכון והקושי:

• חסימות כרוניות מלאות (CTO): מדובר בעורקים שחסומים לחלוטין במשך תקופה ארוכה (חודשים או שנים). החסימה הופכת להיות קשה, סידית וכמעט בלתי חדירה למכשור סטנדרטי.

• הסתיידות קשה (Calcification): הצטברות של סיד על דופן העורק הופכת אותו לנוקשה כמו אבן. מצב זה מונע מהסטנט (תומך) להיפתח בצורה מלאה, מה שמעלה משמעותית את הסיכון לחסימה חוזרת (סטנוזיס).

• מעורבות של עורק שמאל הראשי (Left Main): זהו "צינור ההזמנה" הראשי של הלב. כל תקלה או חסימה בו מסכנת חלק עצום משריר הלב, ולכן הטיפול בו דורש דיוק כירורגי.

• חסימות בפיצולי עורקים (Bifurcations): כאשר החסימה יושבת בדיוק בנקודה שבה עורק אחד מתפצל לשניים. האתגר הוא לפתוח עורק אחד מבלי "לסגור" בטעות את העורק השני.

2. איך עולם הקרדיולוגיה מתמודד עם המורכבות?

ההתמודדות משלבת טכנולוגיה מתקדמת, שיטות עבודה חדשות וקבלת החלטות משותפת:

דימות תוך-כלי (Intravascular Imaging)

היום לא מסתפקים בצילום רנטגן חיצוני (אנגיוגרפיה). מצנתרים משתמשים במכשירי IVUS (אולטרסאונד תוך-כלי) או OCT (דימות אופטי), המאפשרים לראות את כלי הדם מבפנים ברזולוציה מדהימה. זה עוזר לוודא שהסטנט נפתח עד הסוף ומוצמד היטב לדופן.

"מקדחות" וגלי קול (Atherectomy & Lithotripsy)

כדי להתגבר על הסתיידויות קשות, משתמשים בכלים ש"שוברים" את הסיד:

• Rotablation: מקדחה זעירה המסתובבת במהירות עצומה ושוחקת את הסיד.

• Shockwave (IVL): טכנולוגיה המשתמשת בגלי קול (בדומה לריסוק אבנים בכליות) כדי ליצור סדקים בסיד מבלי לפגוע ברקמה הרכה של העורק.

מערכות תמיכה מכניות (Hemodynamic Support)

בצנתורים בסיכון גבוה במיוחד, שבהם תפקוד הלב ירוד מאוד, משתמשים במכשירים כמו ה-Impella. זוהי משאבה זעירה המוחדרת דרך המפשעה ותומכת בזרימת הדם בזמן שהמצנתר מטפל בעורקים החסומים.

פורום "צוות לב" (Heart Team)

השינוי המשמעותי ביותר הוא לא טכנולוגי אלא תפיסתי. במקרים מורכבים, ההחלטה לא מתקבלת על ידי רופא אחד. צוות הכולל מצנתר, מנתח לב וקרדיולוג קליני דן במקרה יחד כדי להחליט מהו הטיפול הבטוח והיעיל ביותר עבור המטופל – האם צנתור מורכב או ניתוח מעקפים.

בברכה,
ד"ר איליה - מרפאת הלב.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

0586315508

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום טל,

השאלה האם לתת "מתנה בחיים" או להוריש בצוואה היא אחת השאלות האסטרטגיות החשובות ביותר בניהול הון משפחתי. התשובה אינה רק משפטית, היא פסיכולוגית וכלכלית.

כעורכת דין, הנה המצבים שבהם העברת נכסים עוד בחיים (הסכם מתנה) עדיפה על פני המתנה לירושה:

1. מניעת התנגדויות לצוואה ("כשירות המוריש")

אחת הטענות הנפוצות ביותר בקרבות ירושה היא שהמוריש לא היה "כשיר" בעת כתיבת הצוואה או שהופעל עליו "אונס" (השפעה בלתי הוגנת).

• למה בחיים? כשאתה מעביר נכס בחיים, אתה נוכח כדי להעיד על רצונך. הרבה יותר קשה לתקוף עסקה שבוצעה כשבעל הנכס היה צלול, חתם בפני עורך דין ואולי אף דיבר על כך עם בני משפחה אחרים.

2. מניעת "פצצת הזמן" במשפחות פרק ב'

במשפחות שבהן יש ילדים מנישואין קודמים ובן זוג נוכחי, המתח הוא עצום.

• הפתרון: העברת "בעלות חלקית" או "זכות מגורים" עוד בחיים יכולה למנוע מצב שבו לאחר הפטירה הילדים "זורקים" את בן הזוג מהבית, או שבן הזוג יורש הכל והילדים נותרים ללא כלום. העברה בחיים יוצרת ודאות שמונעת פיצוץ עתידי.

3. היבטי מיסוי (תכנון מס חכם)

בישראל אין כיום מס ירושה, אך יש מס שבח ומס רכישה.

• למה בחיים? לעיתים העברת דירה במתנה מהורה לילד יכולה לחסוך מס משמעותי בעתיד, במיוחד אם לילד אין דירה והוא יוכל למכור אותה בעתיד בפטור ממס.

זהירות: מדובר בנושא מורכב – חובה להתייעץ עם עו"ד המומחה במיסוי מקרקעין לפני כל צעד.

4. הילד ש"צריך עכשיו" (העדפה מתקנת)

לעיתים אחד הילדים זקוק לעזרה כלכלית דחופה (למשל לרכישת דירה) בעוד האחרים מסודרים.

• היתרון: מתנה בחיים מאפשרת לך לראות את הילד נהנה מהכסף. כדי למנוע קנאה ומלחמות עתידיות, מומלץ לחתום במקביל על "הסכם קיזוז" הקובע כי הסכום שניתן בחיים יקוזז מחלקו של אותו ילד בירושה העתידית.

הסכנה הגדולה: איך לא להישאר "בלי כלום"?

הטעות הגדולה ביותר שאנשים עושים היא העברת הדירה לילדים בחיים ואיבוד השליטה עליה. כדי למנוע מצב שבו הילד "מפנה" את ההורה או שהדירה מעוקלת בשל חובות של הילד, משתמשים בשני מנגנוני הגנה קריטיים:

1. הערת אזהרה על "הימנעות מעשיית עסקה": הדירה עוברת על שם הילד, אבל הוא לא יכול למכור אותה בלי הסכמת ההורה.

2. זכות מגורים לכל החיים: סעיף מפורש בהסכם המתנה שקובע שלהורה יש זכות לגור בנכס עד יומו האחרון, ואיש לא יכול להוציאו.

מתי בכל זאת עדיף להמתין לצוואה?

• אם היחסים עם הילדים לא יציבים (אל תיתן את המקל שבו יכו אותך).

• אם יש ספק לגבי הצרכים הכלכליים שלכם בעתיד (למשל, צורך במימון דיור מוגן יקר).

• אם יש היבטי מס שדווקא הופכים את הירושה למשתלמת יותר (כמו פטור "דירה יחידה" של המוריש).

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565

יש לכם עוד שאלות לעורך דין שי ללוש? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום ספיר,

השאלה הזו נוגעת באחד התחומים הכי מתפתחים בעולם המשפט המודרני: ניהול עיזבון דיגיטלי. בעוד שבעבר צוואות עסקו רק בנדל"ן ובמזומנים, היום ה"נכסים" שלנו נמצאים בשרתים של ענקיות הטכנולוגיה.

התשובה הקצרה היא: כן, מותר ואפילו מומלץ להורות על כך בצוואה, אבל זה לא תמיד מספיק. הנה הפירוט המשפטי והפרקטי:

1. הצוואה כהצהרת כוונות

מבחינה חוקית, את רשאית להורות בצוואה מה ייעשה בכל רכושך, כולל נכסים וירטואליים. הוראה למחוק חשבונות או להפוך אותם לדף הנצחה היא לגיטימית לחלוטין.

• הבעיה: חברות כמו מטא (פייסבוק/אינסטגרם) או גוגל הן חברות בינלאומיות שכפופות לחוקי ארה"ב ול"תנאי השימוש" (ToS) שלהן. צוואה ישראלית לא תמיד "מאלצת" אותן לפעול, ולעיתים קרובות הן מערימות קשיים בירוקרטיים על יורשים שמבקשים גישה לחשבון.

2. דף הנצחה (Memorialization)

פייסבוק ואינסטגרם מאפשרות להפוך פרופיל של אדם שנפטר לדף הנצחה.

• מה קורה שם? התוכן הקיים נשאר (בהתאם להגדרות הפרטיות), אך לא ניתן להיכנס לחשבון, לפרסם פוסטים חדשים בשם הנפטר או לשנות הגדרות. מופיעה המילה "Remembering" (זוכרים את...) ליד השם.

• המלצה: בתוך האפליקציות עצמן יש הגדרה שנקראת "איש קשר למורשת" (Legacy Contact). אם תגדירי שם אדם ספציפי, הוא יוכל לנהל את דף ההנצחה לאחר לכתך (לשנות תמונת פרופיל, להגיב לבקשות חברות וכו').

3. מחיקת חשבון (Account Deletion)

את יכולה להגדיר מראש שברגע שהחברה מקבלת הודעה רשמית על פטירה, החשבון יימחק לצמיתות.

• איך עושים זאת? ניתן להגדיר זאת ב"הגדרות חשבון" תחת "ניהול חשבון לאחר פטירה". במקרה כזה, כל התמונות, הפוסטים והמידע יימחקו לנצח מבלי שלאף אחד תהיה גישה אליהם.

4. האתגר הגדול: הגישה לתוכן (סיסמאות)

גם אם כתבת בצוואה שאת רוצה שהילדים יקבלו את כל התמונות מהענן (Google Photos/iCloud), החברות לרוב יסרבו לתת להם את הסיסמה בשל חוקי פרטיות נוקשים.

• הפתרון: גוגל מציעה כלי שנקרא "ניהול חשבון לא פעיל" (Inactive Account Manager). שם את יכולה לקבוע שאם לא התחברת לחשבון במשך $X$ חודשים, גוגל תשלח קישור להורדת המידע שלך לאנשים שאת סומכת עליהם.

הטיפים המשפטיים לצוואה הדיגיטלית שלך:

1. מינוי "מנהל עיזבון דיגיטלי": בצוואה עצמה, כדאי למנות אדם ספציפי שתפקידו יהיה לטפל רק בחשבונות המדיה החברתית והמיילים.

2. רשימת נכסים (ללא סיסמאות): צרפי לצוואה רשימה של כל החשבונות הקיימים (כולל ארנקים דיגיטליים, דומיינים וחשבונות סושיאל). לעולם אל תכתבי סיסמאות בתוך הצוואה עצמה (כי היא הופכת למסמך פומבי לאחר אישור הירושה). השתמשי במנהל סיסמאות (Password Manager) ותני ליורש גישה ל"מפתח המאסטר" שלו.

3. הנחיות ברורות: כתבי במפורש: "אני מבקשת להפוך את פרופיל הפייסבוק לדף הנצחה ולמחוק את חשבון הטוויטר שלי תוך 30 יום"

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565

יש לכם עוד שאלות לעורך דין שי ללוש? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום מירב,

דע את זכויותיך בדיני עבודה – על המעסיק מוטלת חובה לעצב את סביבת העבודה כך שתנאי העבודה יאפשרו את ביצוע העבודה בישיבה / עו"ד אבי מור יוסף:

בניגוד לחשיבה המקובלת, חוק הזכות לעבודה בישיבה חל ככלל בכל מקומות העבודה (למעט מספר מועט של מקומות המנויים בפקודת הבטיחות בעבודה שהוחרגו ממנו) ולא רק לגבי סופרמרקטים.

גם היום, שנים רבות לאחר כניסת חוק הזכות לעבודה בישיבה לתוקף, קיימים מקומות עבודה רבים, שאינם עומדים בתנאי הדין לעניין הזכות לעבודה בישיבה.

בהתאם לחוק הזכות לעבודה בישיבה, חובת המעסיק היא להעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ואסור לו למנוע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.

פסיקת בתי הדין לעבודה פירשה את החריג ("אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה") בצמצום רב כך שככלל החובה ליתן מקום ישיבה בעבודה חלה גם במקרה של מוכרי בגדים, שומרים, מורים, מארחת במסעדה, חופפת שיער, ואף טבחים.

למעשה, בהליך שניהל משרדנו נגד רשת האופנה רנואר (תצ (ת"א) 31277-07-19 סתיו בן זקן - רנואר רשת חנויות אופנה בע"מ), בו אושרה תובענה ייצוגית נגד רשת האופנה, נקבע כי החובה היא להעמיד לרשות העובד "מושב עבודה" במתחם בו הוא עובד ומבצע את עבודתו השוטפת ולא במקומות שאינם יכולים לשמש את העובד במסגרת עבודתו השוטפת.

בהתאם להחלטה לאישור תובענה ייצוגית מיום 14/07/2019 נקבע : "הלכה למעשה לא התאפשר לעובדי המשיבה ובכלל זה למבקשת לבצע את קיפול הבגדים והנחתם על קולבים לאחר פינויים מתאי המדידה בישיבה וכי לא היה כיסא זמין במרחב העבודה", זאת למרות "שעל המעסיק מוטלת חובה לעצב את סביבת העבודה כך שתנאי העבודה יאפשרו ביצוע העבודה בישיבה".

עוד קבע בית הדין בהחלטה : "לא שוכנעתי שעמד לרשות המבקשת "מושב עבודה"  כהגדרתו בחוק, במתחם בו היא עובדת ומבצעת את עבודתה השוטפת, אשר יוכל לשמשה בעת החנות ריקה מלקוחות. הלכה פסוקה היא כי על המעסיק להעמיד לרשות העובד "מושב עבודה" במתחם בו הוא עובד ומבצע את עבודתו השוטפת, בעוד שלדידי העמדת כסא לרשות העובדים במחסן (אף מבלי שאדרש למחלוקת בין הצדדים בשאלה האם הועמדו מספר מספיק של מושבי עבודה במחסן), עת על העובדים לשהות בחנות, לא עולה כדי קיום חובותיה של המשיבה על פי החוק".

במקרה בו מעסיק מפר את חובותיו בהתאם לחוק הזכות לעבודה בישיבה, יכול בית הדין לעבודה לחייב את המעסיק בפיצוי שאינו תלוי בנזק בסכום של עד 20,000 ₪ ובמקרים חריגים אף יכול לפסוק בית הדין לעבודה פיצויים לדוגמא בסכום של עד 200,000 ₪.

**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**

בברכה,
עו"ד אבי מור יוסף.

0527007080

יש לכם עוד שאלות לאבי מור יוסף? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!