אקטואליה מהפרשה: אמור תשע”ו
נכון, רק 68 שנה חלפו ועדיין לא גובשו ימים אילו, לדעתי, דווקא הקיבעון הוא היוצר מסורת. עדיין הצפירה מלכדת אותנו , עדיין תפילת יזכור מרגשת אותנו ועדיין שירת התקווה מרוממת אותנו.
שני נושאים מרכזיים בפרשה. בראשון, הוראות מיוחדות לכוהנים. חלק מההוראות עדיין בתוקף: איסור להיכנס לבתי קברות, פרט להלוויה לבני משפחה קרובים, ואיסור נישואין לגרושה וגיורת,
שאר ההוראות נוגעות לעבודת בית המקדש ולקורבנות שכרגע אינם רלוונטיים. בכל זאת מקום חשוב יש לכוהנים בכל קהילה על כך שהם מברכים אותנו בתפילה היומית.
בחלק השני של הפרשה רשימת החגים והמועדים והדרך איך לחגוג אותם. אנו עדיין אוכלים מצות בפסח. אנו עדיין סופרים את ספירת העומר עד לשבועות. אנו תוקעים בשופר בראש השנה וצמים ביום כיפור ובונים סוכה ונוטלים את ארבעת המינים. הדברים לא משתנים לשמחתנו.
כל הפתיחה הזאת מקבלת עוצמה בשבוע זה בו נשמעים רעיונות ומתקיימים דיונים והצעות לשינויים בטקסים ליום השואה וליום הזיכרון לחללי צהל ונפגעי הטרור וכמובן הצעות לשנות את הטקסים ביום העצמאות. או לפחות למצוא נוסחה אחרת למעבר בין יום הזיכרון לחגיגות העצמאות.
נכון, רק 68 שנה חלפו ועדיין לא גובשו ימים אילו, לדעתי, דווקא הקיבעון הוא היוצר מסורת. עדיין הצפירה מלכדת אותנו , עדיין תפילת יזכור מרגשת אותנו ועדיין שירת התקווה מרוממת אותנו.
הרעיון שהטקס חוזר על עצמו בצורה זהה, ורבים משתתפים בו ותלמידים מתחנכים לאורו מגבש את המסורת הישראלית. קשה ליצור דפוס בנפש האדם אם נשנה מדי פעם ונחפש דבר אלטרנטיבי.
רק מי שזוכר ומכבד את עברו יוכל להבטיח את עתידו.!
שבת שלום ותחי מדינת ישראל
