אקטואליה מהפרשה : פנחס תשע”ב
ההתמודדות עם התבוללות ליוותה את עם ישראל לאורך כל הדורות. מעשה זמרי, נשיא בית אב לשימעוני, היה חציה של קו אדום. כשקם מנהיג ולעיני כולם נותן לגיטימציה למעשה הנורא, רק פינחס היה יכול לעצור את זה
ראש ישיבה מגנה ,ראש עירייה מזדהה אך לא משתתף יש מגינים בעד ויש מגנים נגד ויש מביעים סולידריות והתקשורת כרגיל חוגגת. השאלה השבוע בפרשה: מיהו המנהיג הראוי להנהיג את העם אחרי משה?
בתחילת הפרשה אנו עדים להענקת צל"ש לפינחס בן אלעזר הכהן על מעשה קנאות הרואית אבל בהמשך הפרשה כאשר משה מבקש מהקב"ה לבחור מנהיג שימשיך אותו הוא מתבקש לבחור את תלמידו יהושע.
. יהושע הוא המנהיג שמקבל את אורו ממשה. "פני משה כחמה ויהושע כלבנה". המנהיג המשמש את משה ומוכשר לאורך תקופה ארוכה לקבל את ההנהגה. המנהיג שידאג להמשכיות וליציבות של העם הזה. שינהל משברים, ו"יסבול כל אחד ואחד (מהעם) לפי דעתו. יהושע המנהיג שעד עתה "לא ימיש מתוך האוהל" הוא המתאים להמשיך את דרכו של משה ויבטיח את היציבות.
ולעומתו פינחס, האיש שכאשר "וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב" היה הוא – פינחס המנהיג ש"מנער" את העם – שכשכולם יושבים ושותקים, הוא צועק, קם ועושה מעשה. מעשה שיש בו צד של קנאות, של חריגה מה"מקובל" בחברה. מעשה שלא שומר על הסטאטוס קוו, וגורם לחוסר יציבות ואיזון בשגרת החיים של העם.
ההתמודדות עם התבוללות ליוותה את עם ישראל לאורך כל הדורות. מעשה זמרי, נשיא בית אב לשימעוני, היה חציה של קו אדום. כשקם מנהיג ולעיני כולם נותן לגיטימציה למעשה הנורא, רק פינחס היה יכול לעצור את זה. עם כל הכבוד למילים היפות, ולהכלה ולרצון לא לערער את העולם הקיים, מישהו צרך לקום ולעשות מעשה. המנהיגות של פנחס, במעשה שליחות, הייתה מתאימה לאותו הרגע, וגם אז רק לאחר שהקב"ה נותן לו את "בריתי שלום".שבוע לא קל בתקשורת ובשיח הציבורי כל מילה הנאמרת ישר מתפרשת לכיוון זו או אחר. אין מספיק סבלנות וסובלנות משני הצדדים
אנו זקוקים למנהיג בדמותו של יהושע ולא בדמותו של פינחס.
שבת שלום.
