חגיגה של המשכיות, מסורת והשראה
בתערוכה ”שורשים וכנפיים” – דור ההמשך ביצירה” (אוצרת: שרה רז), המוצגת בגלריית הציפור הכחולה בפתח תקוה עד ה-2 בפברואר 2025, מוצגות יצירות אמנות שובות לב שנוצרו בשיתוף פעולה בין 13 אמנים מוכשרים לילדיהם ולנכדיהם
"תערוכה זו אינה רק במה ליצירותיהם של הדור הצעיר, אלא גם חגיגה של המשכיות, מסורת והשראה. כאשר אנו רואים את האמנים והאמניות הצעירים והצעירות מציגים את כישרונם, כולנו חשים את חוטי הקשר המחברים בין הדורות, את ההשפעה של האמנים הוותיקים על הצעירים ואת הדרך החדשה שהם סוללים. היצירה בגיל הצעיר היא כלי עוצמתי להתפתחות אישית וחינוכית. היא משפיעה לא רק על הילד עצמו, אלא גם על סביבתו הקרובה מבחינת הבעה עצמית, פיתוח מיומנויות, גירוי הדמיון, חיזוק ביטחון עצמי וגאווה עצמית, פיתוח הבנה והכרת תרבות ואמנות, קידום שיתופי פעולה ומעל הכל יכולת ההבעה, ההנאה, השלווה והכרת התודה שמעניקה היצירה".
כך אומרת שרה רז, יו"ר עמותת אמני פתח תקוה ואוצרת התערוכה "שורשים וכנפיים" – דור ההמשך ביצירה", המוצגת בגלריית הציפור הכחולה בפתח תקוה עד ה-2 בפברואר 2025, ומשתתפות בה 13 משפחות של אמנים ואמניות: כץ, שפילמן, קרמר, טיר, כהן, סטריק, יזרסקי, זהרני, ראובני, רז, שוורצברג, שני ונתן. באירוע הפתיחה נשאו דברים ראש העיר רמי גרינברג ושרה רז. בתערוכה מוצגות יצירות אמנות שובות לב, שנוצרו בשיתוף פעולה בין אמנים מוכשרים לילדיהם ולנכדיהם, והיא חושפת את החיבור הייחודי בין דורות ואת הקסם שבמפגש בין עולמות.
שרה רז מציינת כי עמותת אמני פתח תקוה עשתה עבודה נפלאה בכך שהעניקה במה מכובדת זו בגלריית הציפור הכחולה, ואף הקימה אחוות אמנים צעירים המוזמנים בכל עת להגיע לגלריה ליהנות מהתערוכות ולא מן הנמנע שייקחו חלק בתערוכות נושא קבוצתיות. שרה רז: "כאן בגלריה זהו מקום שבו יכולים כולם להתאסף, להתרשם וליהנות מיצירות שובות לב ולגלות את הכישרון והיצירתיות של הדור הבא. אני מזמינה כל אחד ואחת להסתובב, להתבונן, ולתמוך באמנים צעירים אלו. הם זקוקים לתמיכתנו ולעידודנו כדי להמשיך ליצור ולבטא את עצמם. בואו נעניק להם את הכוח להמשיך לחלום, ליצור ולפרוח. אני מאחלת לכולנו חוויה מהנה ומעוררת השראה במהלך התערוכה זו. תודה רבה לכל העושים במלאכה".
לדברי רז, הרעיון המקורי לתערוכה "שורשים וכנפיים" – דור ההמשך ביצירה" פרץ בשיחה עם נכדותיה, שחושבות שהיא משקיעה בהן כל כך הרבה שנים בסדנאות יצירה, ציור, פיסול וכתיבה שירה, "אך מעולם לא הגדרתי אותן כאמניות. לכן עלה הרעיון למצוא את דור ההמשך ביצירה מקרב בני ובנות משפחתם של אמני ואמניות פתח תקוה. התערוכה מקסימה ומרגשת כל כך. משתתפים בה 13 משפחות של אמנים. לכל אמן יש ארבעה עד עשרה נכדים יוצרים, ולכל משפחה יש פינה מיוחדת לה עם סרט מקסים שצולם על הילדים בסדנאות יצירה".
שיר של שרה רז אודות תערוכת "שורשים וכנפיים – דור ההמשך ביצירה":
בגלריה מוארת, על במה מהודרת
מתכנסים יחד, בני משפחה משוחזרת.
סבתות וסבים , הורים עם צאצאים
על שורשיהם נשענים יוצרים ומבינים.
צעירים וצעירות, עם עיניים בורקות,
חלומות מגשימים מגלים כישרונות.
הדימויים פורצים, מבעד למבטים
כל יצירה מספרת סיפורים ולבטים.
לשורשים עמוקים, כאן כולנו חוברים
אל מורשת עשירה, וזיכרונות עתיקים.
על בסיס זה כישרון גדל ופורח,
עם כנפיים מלטפות, עד השמים נטוס, עד לירח.
משיכות המכחול של סבא וסבתא, חכמים וזקנים,
ביכולתם להעביר סיפורים במתאר וגוונים.
לב ההורים מנחה כישרונות עד שאורם זורח,
לפתוח דלתות, כל חלום לטפח.
מהחיבוק של הבית, העוטף כל צאצא,
אמן חדש נולד, לאוויר העולם יצא.
תמיכה וטיפוח, יד רכה מתאימה ככפפה.
שפה ויזואלית, קשת צבעים רחבה וענפה.
באמנות מוצאים שלווה באופן קבע,
תרים ומחפשים ולא מוצאים שובע.
עמותת אמני פתח תקוה כאן עומדת בגאווה.
ביחד נצעיד את הדור הבא, ברגישות ואהבה.
נתמוך, נקדם, נברך אל העתיד אל האור
כל אמן צעיר, עולם חדש יבנה וייעור.
כי בכל פסל, בכל ציור ובכל תמונה,
לנו היכולת להעביר בתשוקה ואמונה,
שורשים וכנפיים זה המסר של התערוכה
כאן, במקום הזה, כל יצירה היא ברכה.
האמנית הצעירה נופר אונגר אוהבת מאוד לצייר נופים, "מכיוון שאני מרגישה שיש לי הכי הרבה חופש יצירה עם המכחול. אני מדמיינת מקום שאני רוצה להיות בו, וככה אני מקבלת השראה לציור", היא אומרת.
ראם אונגר בן ה-17, הנכד של רבקה וישראל טיר, לומד בבית ספר תיכון ובמקביל סטודנט באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון במדעי המחשב. "ציור היא תשוקה שחיה אצלי מאז שהייתי ילד צעיר מאוד, ועוזרת לי מאוד כשאני רוצה למצוא רוגע ודרך לבטא רעיונות שלי", הוא מגלה.
עמרי אבירם, בן 14 מתל אביב, אוהב מאוד לצלם ומודה כי הגיע לעולם הצילום בזכות סבא וסבתא שלו. "לקחתי קורס ומאז הצילום מביא לי הרבה נחת. בכל פעם שאני מסתכל דרך העדשה אני בעולם אחר ואוהב מאוד את העולם הזה. הצילומים שלי המוצגים בתערוכה הם בגדר אווירת התקופה, ואני קורא להם: ’יש אור בקצה המנהרה’. הם מראים את סגנון הצילום המודרני שלי . אני אוהב לתפוס את הרגע וגם לביים תמונות בעלות סגנון מגוון. הצילום של סבתא שלי יפה מתכתב עם הצילומים שלי, וגם הוא מביע את התחושה שלפיה יש אור ותקווה מבעד לדלת השחורה".
