סדציה פליאטיבית ומניעת סבל מחולים בימיהם האחרונים
בעקבות בחירתה של מגישת הרדיו הוותיקה שמירה אימבר לעבור הליך סדציה פליאטיבית בביתה לאחר שנים של התמודדות עם מחלה קשה וסבל רב, הנושא עלה לסדר היום הציבורי ויותר אנשים הכירו את המונח
בעקבות בחירתה של מגישת הרדיו הוותיקה שמירה אימבר לעבור הליך סדציה פליאטיבית בביתה לאחר שנים של התמודדות עם מחלה קשה וסבל רב, הנושא עלה לסדר היום הציבורי ויותר אנשים הכירו את המונח. זהו הליך רפואי המיועד להקל ולמנוע סבל מחולים בסוף חייהם, הוא חוקי לגמרי ואינו מהווה המתת חסד. ד"ר רוני צבר, מייסד צבר רפואה ומומחה ברפואה פליאטיבית, מסביר על ההליך:
"המוות הוא אירוע בלתי נמנע, אך מן הסתם לא הכי נוח או נעים לדבר עליו מראש או לתכנן לגביו תכניות. אך בעיקר היום, יש מצבים בהם דווקא תכנון מראש והכרת האפשרויות לניהול כמה שיותר מיטבי ונטול סבל של סיום החיים הם הבחירה הנכונה והדרך לצמצם כמה שניתן סבל, גם בתקופה מורכבת של סוף החיים. סדציה רפואית מאפשרת למנוע סבל וכאבים מחולים הנוטים למות וסובלים בצורה משמעותית, זאת כאשר ההליך הפיך ואינו מהווה המתת חסד, מה שגם הופך אותו לחוקי ומוכר מבחינת המדינה (בניגוד להמתת חסד שאינה חוקית בישראל). "
מהו טיפול פליאטיבי?
פליאציה היא תחום ברפואה שעליו מבוססת הסדציה הפליאטיבית היא חלק ממנו. "רפואה פליאטיבית מיועדת להקל ולמנוע סבל מחולים המתמודדים עם מחלות קשות, מצבים סופניים ו/או טיפולים מורכבים הגורמים לסבל, במטרה לשפר את איכות החיים ולצמצם את הסבל למינימום." כך מסביר לנו ד"ר רוני צבר, המייסד והמנהל הרפואי של צבר רפואה ומחלוצי הרפואה הפליאטיבית בישראל.
"הרפואה הפליאטיבית כוללת מכלול טיפולים ואפשרויות למניעת ושיכוך כאבים, הפחתת תסמינים, סיוע בשינה ונשימה וכיוצא באלו. כאשר המטרה היא מניעת סבל ושיפור איכות חיים ולא הבראה של החולה ממחלה. שיפור איכות חיים ולא הארכת חיים עם סבל. הטיפול הפליאטיבי כולל התמקדות בהיבטים פיזיים של מחלות קשות וחולים סופניים, אך בהחלט גם בהיבטים פסיכולוגיים, רגשיים וסוציאליים, לחולים ולבני משפחתם."
מתוך כך, הסדציה (הרדמה) הפליאטיבית היא אלמנט נוכח ומוכר בגישה הפליאטיבית, במצבים קשים בהם החולים מתקרבים לסוף חייהם וסובלים בצורה מהותית מכאבים ואי נוחות כתוצאה ממחלתם.
אודות הליך סדציה פליאטיבית
"סדציה פליאטיבית היא למעשה הרדמה מבוקרת שאינה מקצרת את חיי המטופל אך מיועדת למנוע סבל וכאב. עומק ועוצמת ההרדמה מיושמים עד למצב בו המטופל כבר אינו סובל, לפעמים שינה עמוקה מאוד ולפעמים גם שינה שטחים יותר מספיקה. הסדציה מתבצע עם מינונים מדויקים ומותאמים אישית של חומרי הרדמה, תרופות לשיכוך כאבים וכן הלאה, כדי להקל ולמנוע כאבים וסבל עד כמה שניתן." מסביר ד"ר צבר.
"לא מדובר על המתת חסד כי ההליך הפיך – ניתן להעיר את המטופלים – ומטרתו אינה מוות אלא מניעת סבל. ככזה, ההליך חוקי לגמרי, מוכר ואף מקובל הלכתית (יהדות, אסלאם ונצרות). 24 שעות לאחר ההרדמה, אם המטופל לא סובל מכאבים חריפים מאוד, מעירים אותו, בודקים האם ישנה הקלה ושואלים האם הוא רוצה להמשיך בסדציה או להפסיקה בינתיים, לאחר שחש הקלה בתסמינים."
זכאות לסדציה פליאטיבית
"מערכת הבריאות הישראלית מתקדמת מאוד, גם בהקשר של טיפולים פליאטיביים". אומר ד"ר רוני צבר. "למעשה, כל חולה המוגדר לפי החוק כחולה הנוטה למות, קרי, מתמודד עם מחלה חשוכת מרפא ואני וצפוי לחיות מעבר לשישה חודשים נוספים, זכאי לקבל טיפול פליאטיבי, במימון מלא של קופות החולים, בבית חולים או בבית במסגרת הוספיס בית. זכאות זו כוללת גם את האפשרות להליך סדציה פליאטיבית. מערך השירותים הפליאטיביים, כולל בבית, זמין לכל חולה בשלבים מתקדמים של מחלה קשה ודרך כל קופות החולים."
גם התרופות הניתנות לחולים במהלך יישום סדציה, נמצאות בסל התרופות והינם מוכרות רפואית גם להליך זה. יש להדגיש כי הליך ההרדמה הפליאטיבית נעשה בתוך מעטפת טיפולית מלאה ומקיפה, במסגרת שירות הוספיס בית לרוב ועם ליווי צמוד של רופא/ה, אחות, עובדת סוציאלית ושאר גורמי מקצוע.
התנאים לביצוע סדציה פליאטיבית
- המטופל חייב להיות מוגדר ע"י רופא כחולה הנוטה למות, בשלבי החיים האחרונים עם תוחלת חיים צפויה של חצי שנה או פחות.
- המטופל סובל סבל משמעותי נוכחי שיש להקל ולמנוע.
- מוצו כל אפיקי הטיפול האחרים המיועדים להקל על סבל.
שלושה תנאים אלו חייבים להתקיים כדי שיהיה ניתן חוקית לבצע את הליך הסדציה הרפואית. בנוסף נדרשת בקשה של החולה עצמו לבצע את ההליך או בקשה מטעם מיופה כוח מוגדר, לרוב ממשפחת המטופל.
האם לא מדובר על המתת חסד?
"כאמור, סדציה פליאטיבית היא הפיכה ונשלטת ומטרתה להקל ולמנוע סבל, זאת בניגוד להמתת חסד שאינה הפיכה ומטרתה היא גרימת מוות של המטופל, לבקשתו כמובן. כך שיש הבדל מהותי ומעשי בין ההליכים ולכן הסדציה חוקית בישראל והמתת חסד איננה חוקית." כפי שמדגיש ד"ר צבר. "אמנם, ברוב המקרים של יישום סדציה ואחרי תהליך של שינה עמוקה, רוב המטופלים אכן מסיימים את חייהם בתוך מספר קטן של ימים."
"מתוך אותו הבדל מהותי בין סדציה פליאטיבית לבין המתת חסד, אנחנו מעירים את המטופלים אחרי 24 שעות, אלא אם הם בכאבים חזקים, ומבררים האם הם רוצים להמשיך בהליך או לחזור למצב של ערות והכרה. ההליך מידתי לגמרי ואפשר להחליט איזה עומק סדציה לבצע לפי המצב הקליני והעדפת המטופלים."
