סיפור לשבת החודש
הרב המשיך והזכיר שבעצם החובה ללמוד את הלכות הפסח מתחילה כבר שלושים יום לפני החג כפי שאומנם כתוב בשולחן ערוך.
בית הכנסת על שם ישיבת אדאדי בשיכון הותיקים בנתניה ידוע היה כמקום שלא מדברים בו דברי חולין בשעת התפילה, הרב והמחנך ח"כ פ. זוארץ זצ"ל ניהל אותו ביד רמה. המתפללים העריצו וכיבדו אותו. ורובם כמוני בצעירותי, חיכינו לשמוע את הדרשה השבועית לפני המוסף.
שבת אחת, בתחילת "נשמת כל חי" נכנס בסערה מתפלל שלא היה מהקבועים. והתחיל לחפש טלית להתעטף בה. הוא ניגש לשמש ושאלו היכן יש טלית ? הרב נקש באצבעותיו כסימן לשמור על שקט.השמש קם ללא דיבור והוציא טלית מתחת לתיבה ומסרה לו. לאחר בדיקתה ניגש שוב האורח וביקש משום מה להחליפה.. הרב נקש שוב באצבעותיו .הפעם פנה אותו אורח והעיר בקול: "כבוד הרב אתה מגזים בסך הכול ביקשתי טלית."!
חשתי מאד במבוכה ובטוח הייתי שלאחר התפילה האנשים ילמדו את האורח פרק בדרך ארץ.
התפילה המשיכה ולאחר סיום קריאת התורה ניגש הרב זוארץ כהרגלו ודרש והסביר את הסיבה מדוע מוציאים בשבת שלפני ראש חודש ניסן ספר תורה נוסף וקוראים את פרק י"ב בספר שמות בו מצטווים משה ואהרון לקדש את חודש ניסן שבועיים לפני יציאת מצריים המתוכננת.
וזו מעין תזכורת לנו וקריאת השכמה להתכונן לפסח. הסביר.
המתנתי במתח ותהיתי מדוע הרב לא מוכיח את הדברן?
הרב המשיך והזכיר שבעצם החובה ללמוד את הלכות הפסח מתחילה כבר שלושים יום לפני החג כפי שאומנם כתוב בשולחן ערוך.
ואז שאל: מדוע יש צורך פעמיים להזכיר ? הרי היינו אמורים ללמוד הלכות הפסח כבר מפורים . וידוע לי בבירור שכמה נשים צדיקות החלו כבר בהכנות .
הרב הנמיך את קולו והשיב:כידוע ,לא כל האנשים מושלמים לכל אחד יש חסרונות. יכול להיות אדם עשיר והוא נושא מחלה ל"ע . מאידך יש בריאים אבל הפרנסה אצלם לא בשפע. וכן על זה הדרך.יש שזוכרים ויש ששוכחים ,גם לי יש חיסרון גם אני לא מושלם ,הפתיע הרב והרים קולו. כל השומעים נעו בכיסאותיהם בהפתעה.
לי יש מחלה התוודה: אני לא יכול לסבול דיבור בשעת התפילה בבית הכנסת , ואם יש עוד שניים או שלושה חברים שחושבים –כמוהו- והוא הצביע על האורח ,שאני מגזים בדרישותיי , אני מודיע לכם שאחפש לי בית כנסת אחר כבר בשבוע הקרוב. לא! לא! נשמעו הקריאות וכמה מהמתפללים הסתכלו בכעס על האורח.שהבין את הרמז ומיהר להתנצל:
,"סליחה הרב לא התכוונתי!"
שבת שלום וחודש טוב!
