זוכי פרס איגוד אמני ישראל למפעל חיים לשנת 2025
הערב החגיגי להענקת הפרס יתקיים בהיכל התרבות פתח תקווה ב־28 באוקטובר בשעה 20:00 במעמד ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג. במסגרת האירוע ייערכו הופעות, נאומים והקרנת קטעי וידאו לכבוד כל אחד מהזוכים שעיצבו את התרבות הישראלית.
28 באוקטובר 2025, שעה 20:00 | היכל התרבות פתח תקווה
שמות הזוכים (לפי סדר א"ב): ד’’ר אסתרית בלצן, יואב יצחק, יזהר כהן, ד"ר הנרי ליברוס, מוני מושונוב, ואלרי פאנוב ז"ל, סנדרה שדה, יונתן שחם, יהודה קיסר, דורית ראובני ורנה שינפלד. פרס אמנית פורצת דרך ניתן השנה ליובל רפאל באדיבות משפחת דותן לזכרו של דודו דותן ז’’ל, כאות הוקרה על הישג יוצא דופן על המסע ההירואי שעברה מאז ה 7.10 ועד לבמת האירוויזיון.
הערב, בהנחיית השחקנית יובל שרף, ייערך בשיתוף פורום העצמאים מבית ההסתדרות, אשכולות, הפי"ל ואקו"ם. התכנית האמנותית צפויה לכלול בין היתר מחווה מיוחדת לזמרת והיוצרת קורין אלאל ז"ל, בביצוע של רונית שחר ומחווה לשחקן זאב רווח ז"ל. את הפרס שאמור היה להיות מוענק לרקדן והכוריאוגרף ולרי פאנוב ז"ל, יקבל נציג בשמו ולזכרו. פאנוב התבשר על זכייתו בפרס מפעל חיים של אמ"י ימים ספורים לפני פטירתו בתחילת חודש יוני.
הענקת פרסי מפעל חיים של אמ"י הינו פרויקט מיוחד שמתקיים מזה שנים רבות ביוזמה והפקה משותפת של מנכ"ל היכל התרבות פ"ת אריה ימיני, עיריית פ"ת ואיגוד אמני ישראל. בין הזוכים בשנים שעברו: שלמה ארצי, שלום חנוך, שרהל’ה שרון, נעמי פולני, מיקי גבריאלוב יוסי גרבר, צדי צרפתי, דני ליטני, אילנית, טוביה צפיר, גילה אלמגור, יהורם גאון ועוד.
יו"ר איגוד אמני ישראל יונה אליאן קשת: "לצד הפעילות האינטנסיבית של אמ"י לאורך כל השנה בשמירה על זכויות האמנים, חשוב לנו כמו בכל שנה לעצור לרגע על מנת להוקיר את חברינו האמנים שזוכים בפרס מפעל חיים. כל אחד ואחת מהם תרם תרומה משמעותית לתרבות הישראלית. לצערנו, ולרי פאנוב, מאבני היסוד של המחול הישראלי לא יזכה לעמוד על הבמה ולקבל את התשואות המגיעות לו, אבל אנחנו מודים על כך שהספקנו לבשר לו על הזכייה ולשמח אותו בימיו האחרונים, עדות נוספת לחשיבות שבהוקרת האמנים עוד בחייהם".
אודות הזוכים (לפי סדר הא"ב):
ד’’ר אסתרית בלצן
אסתרית, פסנתרנית ילידת ת"א, בעלת תואר דוקטור למוסיקה מביה"ס למוסיקה מנהטן בניו יורק, ומרצה בכירה באוניברסיטת ת"א, לא הסתפקה במגדל השן האקדמי ויצרה ז’אנר חדש, שכונה בפי נעמי שמר "הפסנתר המדבר, ההרצאה המזמרת". הצלחתה הפנומנלית לאורך עשרות שנים ביצירת הופעה אישית ייחודית , הפכה למודל לחיקוי, לאות ולמופת לתלמידיה, ולשינוי תפיסה והנגשה בעולם הקונצרטים בארץ.
אסתרית היא כלת פרסים בתחרויות פסנתר בישראל, בניו יורק, בקנדה ובצרפת, כלת פרס אריק איינשטיין ופרס לנדאו לביצוע מוסיקה קונצרטית, פרס רוזנבלום ופרס מינהל התרבות על יצירת ז’אנר "הפסנתר המדבר", פרס שר החינוך על מחקר ההמנון הלאומי, פרס בית הספר לקצינים של צה"ל על הכשרת דור המנהיגים הבא בישראל, אות הוקרה מהמכללה לביטחון לאומי על העשרה ערכית ותרבות לחיילי צהל, ואות הערכה של "יד לבנים" על מופעים בהתנדבות למשפחות שכולות ולאנשי העוטף במלחמת "חרבות ברזל".
הצלחתה הגדולה של אישה לבד, ללא תמיכת ממסד, ליצור ב – 10 אצבעות קסם מוסיקלי לקהל חסר תקדים, מהווה מקור השראה והוכחה כי ניתן גם היום להגשים חלום: להתעקש על תרבות גבוהה, ולהעניק לקהל מופע איכותי וחוויתי ללא פשרה.
מוני מושונוב
שחקן, קומיקאי, במאי, תסריטאי ומנחה, זוכה פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה. מושונוב נולד וגדל ברמלה, לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד משחק בחוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. שיחק בהצגות תיאטרון רבות ומצליחות בתיאטראות חיפה, הקמארי, הבימה ובית ליסין בהן "ליל העשרים", "מותו של סוכן" "משרתם של שני אדונים", "בגידה" ועוד וכיכב בתפקידים רבים בקולנוע ובטלוויזיה בהם "מסע אלונקות", "בדרך אל החתולים" "חתונה מאוחרת" "בטיפול" ו"היהודים באים". בשנת 2021 זכה בפרס אמ’’י למפעל חיים יחד עם חבורת "זהו זה". מבין כל מנחי ושחקני "זהו זה!", מושונוב הוא היחיד שהופיע בתוכנית שהפכה לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית לאורך כל 21 עונותיה. הפעם הפרס ניתן לו באופן אישי על פועלו רב השנים ותרומתו החשובה לתרבות הישראלית. מושונוב נשוי לשחקנית סנדרה שדה שנמנית אף היא ברשימה הזוכים השנה בפרס מפעל חיים של איגוד אמני ישראל.
סנדרה שדה
סנדרה שדה אחת השחקניות המוערכות והבולטות בארץ. שדה נולדה ברומניה ועלתה ארצה בילדותה. שיחקה בשלל תפקידים בתיאטראות הרפרטואריים כשגילמה דמויות מגוונות החל מטרגדיות שייקספיריות, דרך דרמות משפחתיות ועד לקומדיות שנונות. במקביל לעשייתה הרבה בתיאטרון, שדה הופיעה גם בסרטים ישראליים עטורי שבחים כמו "האופה מברלין", "ימים קפואים" "למראית עין" והייתה מועמדת לאוסקר הישראלי על תפקידה בסרט ב״שישה מיליון רסיסים״ בבימויה של ציפי טרופה. כמו כן, שיחקה בסדרות טלוויזיה מצליחות בהן "עבודה ערבית", פלפלים צהובים" ו"סברי מרנן" בה גילמה את דמותה האיקונית של ריקי רוזן הפולניה האולטימטיבית.
רנה שינפלד
רנה שינפלד היא אחת מעמודי התווך של המחול בארץ ובעולם. הניו יורק טיימס הגדיר אותה כ “אחת הרקדניות החשובות בדורנו". עבודתה האמנותית בארץ ובעולם זיכתה אותה בהכרה, הערכה ופרסים יוקרתיים רבים. שינפלד היא רקדנית ויוצרת מקורית אשר ממשיכה להעמיק בתוך הסגנון הייחודי של עבודתה מתוך חקר וסקרנות חסרי גבול. רנה אינה רק רקדנית בעלת יופי ונוכחות בימתית יחידה במינה – היא ממקימי להקת המחול "בת-שבע" שהפכה לאחת מלהקות המחול הבולטות והמצליחות בעולם. במשך כ-20 שנה שימשה בלהקה כרקדנית ראשית, כוריאוגרפית ומנהלת. בהמשך הקימה להקת מחול אותה היא מנהלת עד היום, אשר הרחיבה את גבולות המדיום לעבר תיאטרון מחול עשיר ומקורי ושיתוף עם יוצרים מתחומים אחרים תוך חיפוש אחר צורות התבטאות חדשות. בצניעות ובנחישות לימדה כל השנים והעמידה דורות של תלמידים ומעמדה כ"גברת הראשונה של המחול" לעולם לא מנע ממנה להיות חלוצה של ניסיונות חדשים.
ד"ר הנרי ליברוס
קוסם, יליד רומניה. הוא הוכר כניצול שואה בהיות משפחתו בגטו ובעבודות כפייה בזמן מלחמת העולם השנייה. ד’’ר ליברוס החל לעסוק בקסמים בילדותו בעקבות פציעה ביד ובהמלצת קוסם קרקס ידוע שהתיידד עם אביו. לאחר עלייתו לארץ הפך לדמות מרכזית בקהילת הקוסמים והוא ממקימי אגודת הקוסמים בישראל. לאורך השנים שימש שופט, מורה ויו"ר ועדת האתיקה של האגודה ואף עמד בראש סניפים מקומיים של אגודות קוסמים בינלאומיות. בכל השנים שבהם עבד בבית חולים ברזילי באשקלון בתור מנתח בכיר – התנדב תמיד לעשות מופעי קסמים בבתי חולים, בתי אבות, בתי ספר, גני ילדים ויחידות צבאיות. בשנים האחרונות וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר, הופיע בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות ביחידות צבאיות, באזורי הלחימה בעזה ובלבנון, במקלטים, בבתי חולים ליד מיטות חיילים פצועים ובקרב קבוצות של ילדים שאבותיהם גויסו למלחמה. ד’’ר ליברוס ממשיך להופיע וללמד ללא תמורה כספית את אומנות הקסמים במטרה שחבריו ותלמידיו יופיעו להנאת כל הזקוקים לבידור ולעידוד. לדבריו, הנאתם היא התשלום שהוא וחבריו מקבלים.
יואב יצחק
זמר ויוצר ומבצע, מהזמרים הפופולאריים ביותר בישראל, אחד מאבות המוזיקה הים תיכונית שזוכה להצלחה והערכה בקרב כל שכבות האוכלוסייה הישראלית. יואב מקפיד לשמור על סגנון מוסיקלי אחיד לאורך שנות הקריירה ובשיריו מפגיש בין מזרח ומערב. מהקולות הייחודיים והאהובים בזמר הים-תיכוני, אישיותו הנעימה והכובשת גרמו לכך ששמר על מעמדו במוזיקה הישראלית והוא זוכה להערכת מבקרי המוזיקה והקהל כאחד. פריצתו הגדולה של יצחק הייתה בשנת 1991 כאשר הוציא אלבום בכורה בשם "זה הזמן לסלוח". האלבום נחל הצלחה רבה ושיריו זכורים עד היום. ליואב יצחק 16 אלבומים בסגנון ים תיכוני עם נגיעות מהמוסיקה היוונית הודית והספרדית. בין להיטיו הגדולים שהפכו לאורך השנים לנכסי צאן ברזל ניתן למנות את "פני מלאך", "זה הזמן לסלוח", "תני חיבוק ילדונת", "עד סוף העולם", "צלצולי פעמונים", "עד חצי המלכות" ועוד. יואב ממשיך להופיע ולמלא אולמות עם שיריו הייחודיים ולו קהל מעריצים גדול.
יונתן שחם
בפרס מפעל חיים של איגוד אמני ישראל מטעם ארגון מיל"ה - ארגון המקדם את הזמר הווקאלי בישראל ופועל בשיתוף עם אמ"י זוכה יונתן שחם - פסנתרן, מלחין, מעבד ומנצח להקות קוליות. חבר קיבוץ גבים בו הוא מפעיל אולפן הקלטות ומשמש כמנצח ומעבד של הלהקה הקולית "בסגנון אחר" ששרה בסגנון ג’אז. בימים אלה שחם עובד על ספר עיבודים חדש שייצא לאור בקרוב.
יזהר כהן
זמר, פזמונאי, מלחין ושחקן. נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים, בן שלישי למשפחה שהתפרסמה בכישוריה המוזיקליים. ילדותו למד נגינה, מוזיקה קלאסית, שירה ומשחק, השתתף בהרכבים מוזיקליים ותחרויות כישרונות צעירים – שבהן זכה תמיד במקום הראשון – והופיע עם הוריו ברחבי הארץ. בצה"ל שירת בצוות הווי הנח"ל, שם זכה להכרה רחבה בזכות השיר "כל שהיה בינינו". באפריל 1978 ייצג את ישראל באירוויזיון בפריז עם השיר "אבניבי" (מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש), בליווי להקת אלפא-ביתא. השיר זכה במקום הראשון, והפך לסמל תרבותי – הניצחון הבינלאומי הראשון של ישראל בתחרות יוקרתית זו, שפתח דלתות לאמנים ישראלים בעולם. ב-1985 חזר לבמת האירוויזיון עם השיר "עולה עולה", שהביא לישראל את המקום החמישי והמכובד. במהלך הקריירה שלו הוציא חמישה אלבומים, שזכו לאהבת הקהל, והלחין שירים ופזמונים שהפכו לחלק מהפסקול הישראלי. כהן הופיע בארץ ובעולם, ייצג את ישראל באירועים בינלאומיים ונטל חלק פעיל בגיוס תרומות ברחבי העולם למען מדינת ישראל. לקח חלק במחזות זמר, פסטיבלים, פסטיגלים ותוכניות טלוויזיה רבות, ושיריו נכתבו על ידי מיטב הכותבים והמלחינים בישראל, מכל תקופה וסגנון. כהן הוא דמות מופת בקונצנזוס הישראלי, ובגילו הבוגר ממשיך ליצור, להופיע ולרגש – באותה התשוקה של תחילת הדרך.
יהודה קיסר
הודה קיסר, גיטריסט ויוצר ישראלי מוערך, יליד הארץ ממוצא תימני, נחשב לאחד מהאבות המייסדים של הצליל הים תיכוני בישראל. פיתח צליל גיטרה ייחודי ששילב בין מוזיקה מזרחית מסורתית לגיטרה חשמלית, ובכך הגדיר מחדש את הסאונד של הז’אנר הים-תיכוני
קיסר ממקימי להקת ״העוד״, ליווה והקליט באולפנו שורה ארוכה של זמרים ויוצרים מרכזיים, בהם זוהר ארגוב, חיים משה, שימי תבורי, זהבה בן, אבנר גדסי מרגלית צנעני, ציון גולן ואחרים, היה שותף ליצירת להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הישראלית. תרומתו האמנותית הפכה אותו לדמות מרכזית בהתפתחות המוזיקה ישראלית, והוא נחשב עד היום למי שחתום על עיצובו של סאונד חדש, אותנטי ומזוהה ובעקבותיו קמו דורות של גיטריסטים שממשיכים את דרכו. קיסר ממשיך לפעול גם כיום – בהופעות חיות, שיתופי פעולה מוזיקליים וחניכה של דור האמנים הבא – תוך שהוא נושא בגאווה את הדגל של המוזיקה המזרחית והישראלית לדורותיה.
ואלרי פאנוב ז’’ל
מאנשי המחול הבולטים שפעלו בישראל, הלך לעולמו בגיל 87 זמן קצר לפני שהיה אמור לקבל פרס מפעל חיים מאמ"י. פאנוב, נולד בשנת 1938 בברית המועצות והחל את דרכו כרקדן עוד בילדותו. את לימודיו עשה בבתי הספר המובילים בעולם לבלט קלאסי. פאנוב רקד בבלט מאלי בלנינגרד כסולן ראשון ולאחר מכן הצטרף לבלט קירוב, שם רקד עד 1972 כסולן, בין היתר בריקודים "ארץ הפלאות", ו"המלט". בבלט קירוב פגש את הפרימה בלרינה גלינה רוגוזינה, לימים אשתו השנייה. ב-1972 הגיש הזוג פאנוב בקשה לאישור עלייה לישראל. בקשה זו עוררה מאבק מתוקשר ברשויות ברית המועצות, שכלל סילוק מבלט קירוב, מאסר ואיסור על שיעורי מחול למשך כשנתיים. לחץ פוליטי וציבורי של רשויות ישראל ושל אמנים מערביים הוביל לקבלת אישור היציאה ולעלייתם של בני הזוג לישראל. הופעת הבכורה שלהם בעולם המערבי התקיימה ב-1975 בערב עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנים 1977-1975 פעלו בני הזוג פאנוב כסולנים בלהקות בת־שבע ובת-דור ויצאו גם במשלחות ייצוגיות שהופיעו ברסיטלים במדינות שונות בעולם. בשנת 1993 ייסד פאנוב להקת בלט ובית ספר לבלט במסגרת המרכז לאמנויות של אשדוד. הלהקה הייתה הבסיס ללהקת בלט פאנוב, שאותה הקים ב-1998 וחינך דורות רבים של רקדנים.
דורית ראובני
דורית ראובני היא אחת הזמרות האהובות והמוערכות בישראל, שקולה הייחודי והחם מלווה את הפסקול הישראלי כבר למעלה מחמישה עשורים. דרכה המוזיקלית החלה בזמן שליחות עם הוריה בארגנטינה, שם למדה לנגן בגיטרה ושירים בספרדית, כשחזרו לארץ השתתפה בתוכנית הרדיו המיתולוגית "תשואות ראשונות" ומשם הדרך ללהקת פיקוד המרכז היתה טבעית. בלהקה בלטה בביצועיה והטביעה את חותמה כאחת מהסולניות הבולטות של הלהקות הצבאיות. לאחר שחרורה, פיתחה קריירת סולו עשירה ומגוונת. שיריה, המשלבים לחנים מקוריים וטקסטים נוגעים ללב, הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית, ורבים מהם עוסקים בנופי הארץ, אהבת המולדת והישראליות. בין להיטיה הגדולים ניתן למנות את לשירים כמו "היום היום", "מסביב למדורה" ו"האיש מן הבקעה", "אדם צובר זיכרונות" ועוד. דורית ראובני ידועה ביכולתה המופלאה לרגש ולהעביר תחושות עמוקות באמצעות קולה הטהור והגשתה האותנטית. היא שיתפה פעולה עם גדולי היוצרים והמלחינים בישראל, והופיעה באינספור במות בארץ ובעולם, תמיד תוך שמירה על צניעותה וחיבורה העמוק לקהל. לאורך השנים, דורית ראובני ממשיכה להיות קול מרכזי בתרבות הישראלית, המהווה גשר בין עבר להווה ומזכירה לנו את כוחה של המוזיקה לחבר ולגעת בנפש.
יובל רפאל
פרס מיוחד לאמנית פורצת דרך יוענק ליובל רפאל, באדיבות משפחת דותן לזכרו של דודו דותן ז’’ל, כאות הוקרה על הישג יוצא דופן על המסע ההירואי שעברה מאז ה 7.10 ועד לבמת האירוויזיון. לאחר זכייתה בעונה ה־11 של "הכוכב הבא לאירוויזיון", יובל ייצגה את ישראל עם ביצוע פנומנלי לשיר "New Day Will Rise" וסיימה במקום השני בתחרות היוקרתית עם 357 נקודות, תוך זכייה בלב הציבור ומסר של תקווה וזיכרון.
קרדיט לתמונה של מוני מושונוב - עודד אילן
