סיפור שבועי על פרשת המרגלים
סיפור שבועי על פרשת המרגלים
לקראת סוף שנות השבעים בשליחותנו בדרום אפריקה כשהייתה עדיין תחת משטר האפרטהייד (ותאמינו לי אני יודע מה זה אפרטהייד). ניסה שליח העלייה לעודד יהודים לבוא לביקור ראשוני בארץ ולהתרשם מאפשרויות של קליטה. הטיול בין שלושת השבועות היה במחיר מסובסד וכלל טיולים מאורגנים במקומות שונים בארץ מטעם הסוכנות.
הכרתי אז שלושה זוגות מהקבוצה שהצטרפו. לשאלתי , למה נרשמו– ענו לי בכנות- שרצונם לנצל את המחיר הנמוך ולבקר פעם ראשונה בארץ הקדש.
לאחר חזרתם, נפגשתי עם כל זוג בנפרד לשמוע את התרשמותם.
הזוג הראשון , שראש המשפחה הצעיר היה רופא שיניים מצליח שהיגר מרודזיה ואשתו ,בת של חזן ידוע, חזרו , וממש התפעמו מהארץ ובמיוחד מירושלים. מהאווירה הנעימה, והנימוס של התושבים אבל ... סיכמו:
ISRAEL IS REALY WONDERFUL COUNTRY- BUT NOT FOR US!.
הזוג השני . יהודים אמידים ולא צעירים , שעשו את הונם ממכירת נוצות של בנות יענה וברשותם חוה ענקית .התלוננו על הרעש ברחובות וחוסר הניקיון מסביב. על החום ,וחוסר הנימוס של הנהגים. וכמובן הורידו את האפשרות לשקול עליה ארצה. (שאלתי אותם אם היו יחד עם האחרים?!)
הזוג השלישי –הודו שהם מתלבטים : ולמעשה, קיבלו כבר הצעת עבודה
ושלא יהיו להם בעיות שפה וכו’. אבל לאחר מספר חודשים הודיעו לנו
במפתיע ששינו את דעתם והחליטו שמיותר להחליף גלות אחת בשנייה ונרשמו בכל זאת לעלייה ,וכנראה שיגורו ברעננה וכבר סידר להם שליח העלייה לימודי אולפן לעברית.
כאמור, ארבעים שנה חלפו וכידוע המשטר בדרום אפריקה התחלף והרוב שולט. היהודים לא כולם מרגישים בטוח ובכל זאת, המצב נכון לעכשיו:
רופא השיניים יצא לפנסיה ועבר לגור במקום מקסים כשחלק מילדיו נישאו ללא יהודים. בני הזוג האמידים הלכו לעולמם וילדיהם היגרו כמו רבים אחרים לאוסטרליה. והזוג השלישי ,ישראלים לכל דבר ילדיהם שרתו בצבא. מזמן התערו בחברה ובנו וילה נהדרת באחד מהמושבים בשרון.
שבת שלום וחומר למחשבה.
