סיפור לשבת : שופטים תשע”ז
בדרך כלל איני זוכר תאריכי ימי הולדת אלא אם כן התרחשו סביבם אירועים יוצאי דופן. אחד מהם של אחיין שלי שבשבוע הבא ימלאו לו חמישים כמה שהזמן רץ
שלהי קיץ תשכ"ז אנחנו, במחלקה 18 פלוגה ד’ בטירונות הנח"ל במחנה שמונים. ביום חמישי ,לפני עידן הפלפונים, מגיעה לי גלויה מהמשפחה המבשרת שלאחי –יוסף- נולד בשעה טובה בן , והברית בשבת הקרובה בביתם בקריות-(בקרית נחום) . מי שזוכר, מי שרצה לקבל דואר בטירונות, קדמו כמה תרגילים של הרס"ר. לא ציפיתי ולא חשבתי שאקבל שחרור לצאת לשבת. במיוחד שבאותה שבת נשארנו ככיתת כוננות וכל יתר הפלוגה יצאה לשבת .כמפקד תורן נשאר מפקד המחלקה שלנו סג"ם רפי מלניק ,גבוה, בחור נאה ורציני,בעל פנים חתומות ששמר בדרך כלל מרחק מאיתנו ובקושי פגשנו אותו במשך השבוע ,ובכלל, השתדלנו להימנע מהחלפת מבטים איתו באימונים.
היום פרופסור רפי מלניק ידוע ומפורסם מאד בעולם הכלכלה ועל שמו ישנו מדד לבדיקת מצב המשק בישראל בשם "מדד רפי מלניק".(אפשר לבדוק בגוגל)
יום שישי אחרי הצהריים אנו נקראים על ידי מפקד המחלקה להסתדר בשלשות לקבלת תדרוך .. לאחר מסירת ההוראות לשבת , העלה המ"מ חיוך על שפתיו ושאל : האם למישהו ישנה בעיה כל שהיא? ואם כן , עליו לצעוד שלושה צעדים קדימה.
כולם נשארו נטועים במקומם ואני היססתי ופתאום בלי לחשוב צעדתי והתמתחתי בדום. "כן חייל, מה הבעיה שלך"? קיבלתי ביטחון, ועניתי בקול :"לאחי נולד בשבת שעברה בן והברית מתוכננת למחר . הייתי שמח להשתתף באירוע המשפחתי ,המפקד" שמעתי כמה גיחוכים של החברים ולהפתעתי פקד מיד: " רוץ לאפסנאות , תאפסן את ציודך וצא "! עשיתי כל המוטל עלי וממש כחצי שעה לפני כניסת השבת הספקתי להגיע. כמובן שכולם הופתעו לראות אותי עם המדים במשך כל השבת
(ההורים לא חשבו שאגיע ולכן לא הצטיידו בבגדים אזרחיים.)
לפני שבת אצטרך להתקשר לרונן ולאחל לו יום הולדת שמח!
שבת שלום וחדש מבורך!
