סיפור שבועי : פינחס
ראובן הביט בחברו כשואל: מה הוא רוצה ממני? אשר, החבר הנהן ועודד אותו , ולאחר שהחבדניק שם על ראשו כיפת נייר ועזר לו בהנחת התפילין נתן לו דף באותיות אנגליות לקריאת שמע ישראל. ” ניגשתי לכותל,נגעתי באבניו והתחלתי לקרא
את ראובן ניס הכרתי באבן שמואל בשנת תשכ"ח. כשהגיע יחד עם עוד סטודנט אמריקאי לשנת התנדבות בארץ ולימד אנגלית את תלמידי בית הספר.
בעוד שחברו בא מבית דתי –אורתודוקסי. וידע עברית והתמצא ביהדות היטב. ראובן הגיע מבית רפורמי לגמרי. ללא זיקה ליהדות ולישראל. לא זכר שהוריו לקחו אותו לבית הכנסת. לא שמר שבת ולא חגג את רוב החגים. למעשה –כך הסביר לי בהמשך- הוא התלבט האם לנסוע להתנדבות בהודו, שהייתה מאד אטרקטיבית בעיניו במקום לישראל. עד כדי כך לא הכיר את ישראל שהגיע עם מזוודה מלאה ב...נייר טואלט. כי חשב שהארץ פרימיטיבית יותר מאשר ארצות אפריקה.
לאחר חודש של אולפן בירושלים הוא שינה את דעתו. לאט, לאט התחזק באמונתו והתחיל מסע חיפוש ולימוד שורשיו היהודיים..שאלתי אותו בהזדמנות, מה בדיוק גרם לו לתפנית הדתית? ומיד הצטרף חברו לספר את הרגע המכונן בחייו: היה זה ביום טיול מאורגן לירושלים. המדריך סיפר על הקשר של עם ישראל לירושלים תוך כדי הסיור בעיר העתיקה. בהגיעם לכותל ניגש אחד החבדניקים ושאל אם ירצה להניח תפילין? ולא הבין מה עליו לעשות
ראובן הביט בחברו כשואל: מה הוא רוצה ממני? אשר, החבר הנהן ועודד אותו , ולאחר שהחבדניק שם על ראשו כיפת נייר ועזר לו בהנחת התפילין נתן לו דף באותיות אנגליות לקריאת שמע ישראל. " ניגשתי לכותל,נגעתי באבניו והתחלתי לקרא, וזרם של דמעות לא מובנות זלגו מעיני. ומאז.. קיבלתי על עצמי להניח תפילין בכל בקר ,בעזרתו של חברי". כמובן שהוא התאהב בארץ. הוא נורא התרגש כשהזמנתי אותו לבית הורי ליד נתניה ולראשונה ראה בעיניו עץ תפוזים. וביקש לברך "שהחיינו" כשקטף אשכולית ואכל .
לקראת סיום שנת ההתנדבות שהייתה לפני תשעה באב שאל את הרב המקומי (הרב עוזי קלכחיים ז"ל) מה לעשות עם הזקן שגידל בשלושת השבועות? שהרי הוריו יתפלצו אם יראו אותו עם כיפה ציצית וזקן. הרב התיר לו להתגלח בשדה התעופה,להכניס את הציציות, ולחבוש כובע כמו תייר, דבר שסיקרן את הוריו-כך סיפר לי מאוחר יותר- מדוע אינו מוריד את הכובע בתוך המכונית. מה קורה איתו היום . אין לי מושג.
