פרשת קורח תשע”ח
קורח ועדתו נהפכו לסמל של מחלוקת הנובעת ממניעים אישיים ולא טהורים . זוהי מחלוקת שלא לשם שמים. אבל העונש שנענשו מעלה שאלה עתיקת יומין של ענישה קולקטיבית
רבים בציבור כועסים על צהל שאינו מפגיז מפגינים ליד הגדר ומחסלים אותם ואת חבריהם . ויש טוענים שלנו יש צבא מוסרי ואיננו יכולים לעשות זאת.
בפרשת השבוע עולה רעיון דומה של עונש קולקטיבי כפי שנסביר.
קורח ועדתו נהפכו לסמל של מחלוקת הנובעת ממניעים אישיים ולא טהורים . זוהי מחלוקת שלא לשם שמים. אבל העונש שנענשו מעלה שאלה עתיקת יומין של ענישה קולקטיבית. מתי הדבר אסור ומתי מותר. משה ואהרון שאלו לפני מתן העונש:
"הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף.?" כביכול הם דרשו עונש רק למי שחטא:
בניגוד לבית דין או שלטון אנושי יש אפשרות לבורא העולם להבחין בין החייבים והזכאים.והמדרש שואל כביכול בשם משה ואהרון:
".. אַתָּה הַיּוֹדֵע מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אָדָם וּמַה שֶּׁהַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְיִצְרֵי בְּרִיּוֹתֶיךָ אַתָּה מֵבִין, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא, מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, אַתָּה יוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם(ומדוע להעניש את כולם?) השם עונה כדלקמן:
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה אֲמַרְתֶּם, אֲנִי מוֹדִיעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא, ולכן גם העונש לא היה זהה שהרי הנשיאים לא נבלעו כמו קורח ומשפחתו אלא נאמר:
"ואש יצאה מאת ה’ ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת".
בחומש בראשית ,אבימלך שחטף את שרה ומתבשר על עונשו שואל:
" הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹוג?" (מה אשמים האחרים?)
דוגמה נוספת קוראים אחרי חטא העגל איך הקב"ה משנה החלטתו להעניש את כולם ומודיע למשה:
(רק)מִי אֲשֶׁר חָטָא-לִי, אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי! בתלמוד מנסה רבי שמעון להצדיק זאת:
במסקנה : אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין, ושיש בה לסטים שאין כולה לסטים מפני שמחפין עליו
לפי זה רק במשפחות פשע וכנופיות טרור יש מקום לעונש קולקטיבי.