פרשת בלק תשע”ח
למעשה עם ישראל היה שאנן לגמרי עד שבלעם ראה אותם שוכנים לבטח באוהליהם ומציין. פסוק אותו אומרים בכל יום בכניסה לבית כנסת:”מה טובו אוהליך יעקב”.
רק לעיתים רחוקות יכולים לחזות אירוע משמעותי לטובה או חלילה לרעה שקורה לנו. מהפיכות אינן קורות במפתיע. תמיד ישנן אירועים וסיבות נסתרות מהציבור, שהתפרצו בבת אחת לכדי מהפיכה. בלשונם של ההיסטוריונים מסבירים שתמיד ישנם זרמים תת-קרקעיים המתבשלים בשקט וללא כותרות ראשיות והפרשנים –הלא מומחים- מופתעים כרגיל.
השבת נקרא ונלמד את פרשת "בלק" המזמין את בלעם הנביא לבוא אליו ולקלל את בני ישראל.
הסיפור עם האתון שפתח את פיו ואי היכולת של בלעם לקלל את ישראל מפורט בהרחבה אבל האירוע עצמו בשעתו היה מחוץ לרדאר של הקבינט מדיני-בטחוני-אמוני של ישראל.
למעשה עם ישראל היה שאנן לגמרי עד שבלעם ראה אותם שוכנים לבטח באוהליהם ומציין. פסוק אותו אומרים בכל יום בכניסה לבית כנסת:"מה טובו אוהליך יעקב".
אומנם בסוף הפרשה היה אפקט טראגי לביקור ,כשבנות מואב הגיעו לפתות את נערי ישראל דבר שהביא למותם של עשרים וארבעה אלף אנשים. לא היה אחד שהבין את הקשר. רק אחרי מאות שנים אומר ומבקש הנביא מיכה(שאותו נקרא בהפטרה):
"עמי זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה לו בלעם בן בעור". למה?" כדי לדעת צדקות ה’.". עלינו לזכור זאת כל יום שיש רבים הרוצים ברעתנו והקב"ה מצילנו.
סיפור זה מסביר לנו מדוע בתפילה אנחנו מודים לה’ : "על ניסך שבכל יום עימנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ". נכון, ישנם שעות קשות ויש "הסתרת פנים" אבל יעבור זמן רב כדי שנוכל להבין את משמעותם לטובתנו.
שבת שלום ח.ד. מודיעין
