פרשת דברים תשע”ח
צום תשעה באב שנדחה השנה ליום ראשון מהווה תזכורת עצובה בהיסטוריה של עמנו. כבר בפרשת השבוע ”דברים” (שתמיד נקראת לפני תשעה באב) מסכם משה רבנו את ארבעים שנותיו כמנהיג. וכידוע, קשה מאד היה בעבר, גם בהווה
צום תשעה באב שנדחה השנה ליום ראשון מהווה תזכורת עצובה בהיסטוריה של עמנו. כבר בפרשת השבוע "דברים" (שתמיד נקראת לפני תשעה באב) מסכם משה רבנו את ארבעים שנותיו כמנהיג. וכידוע, קשה מאד היה בעבר, גם בהווה, תפקידם של מנהיגי ישראל ובימינו כמעט בלתי אנושי.(ראו מה קורה בכנסת) לאחר ארבעים שנות נדודים ולפני פרידתו מהעם ,מסכם משה את תסכוליו מהתנהגות העם בכותרת שבדבריו : "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם."?
המילה "איכה" גוררת אחריה שאלה דומה מפיו של הנביא ישעיהו המוכיח את ישראל ואת ההתנהגות החברתית שתוביל לחורבן . (הפרק הזה נקרא בשבת כהפטרה) "ֵאיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה? מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים"!. המילה איכה קיבלה משמעות חזקה של אבל וצער כאשר היא נאמרת מפיו של נביא החורבן –ירמיהו- המתאר בעצב רב את תוצאות החורבן והגלות כשירושלים נותרה שוממה . ולמעשה המגילה שנקרא בליל תשעה באב נקראת על שם המילה והשאלה הטעונה הפותחת: איכה.
"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם ? (ואיך)הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס?!.אכן שלוש שאלות שנותרות ללא מענה. ואנחנו נוסיף שבאותם אותיות השתמש הקב"ה: וַיִּקְרָא ה’ אלוקים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה?!. ואם נדע לענות על שאלה זו נימנע בעתיד בשימוש הרטורי של השאלה הטעונה "איכה"?
צום מועיל .חיים דברת-מודיעין
